רסקו (שכונה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, הוספת מקורות |
|||
שורה 2:
| תמונה = Rassco Shimoni Street.jpg
| כיתוב = רחוב שמעוני בשכונת רסקו
| עיר =
| קטגוריה = ירושלים: שכונות
| תאריך ייסוד = [[1950]]
| מפה = {{מפה דינמית|זום=14}}
}}
'''שכונת רסקו''' (רשמית, '''גבעת הוורדים''') היא [[שכונה]] בדרום-מרכז ירושלים, הגובלת בשכונות [[קטמון]], [[קטמונים|גוננים]], [[קריית שמואל (ירושלים)|קריית שמואל]], [[ניות]] ו[[גבעת מרדכי]]. על פי השנתון הסטטיסטי של [[מכון ירושלים למחקרי מדיניות]], ב-2017 התגוררו ברסקו (בצירוף [[גבעת אורנים (ירושלים)|גבעת אורנים]] ורחוב ש"י עגנון הסמוכים) כ-5,000 בני אדם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2019/05/shnaton_C1419.pdf|הכותב=מכון ירושלים לחקר ישראל|כותרת=שנתון סטטיסטי 2017|אתר=|תאריך=}}}}.
==היסטוריה==
השכונה נבנתה החל מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] על ידי [[רסקו|חברת רסקו]] של [[הסוכנות היהודית]], בכדי לאכלס את פקידי הממשלה ומשפחותיהם שעברו מהמרכז לירושלים, בעקבות הקמת מספר משרדי ממשלה מרכזיים בעיר{{הערה|{{הארץ1|עמוס בן-דוד|הנפש הטובה משיכון רסקו|1956/09/24|00602}}}}{{הערה|{{על המשמר||משתכני "רסקו" בבירה תובעים מניעת אפלייה|1962/02/22|00425}}}}. הצורך בהוזלת עלויות בתקופת הצנע, אפשר את ההתעלמות מתקנת התכנון הבריטית שקבעה שבירושלים בונים רק ב[[אבן ירושלמית]]
בשנות ה-70 וה-80 התרחבה השכונה, נבנו בתי דירות ברמות גימור גבוה יותר בבנייה פרטית. בעיקר בתי דירות מחופים אבן ירושלמית על עמודים, כדי לאפשר חנייה מתחת לבניין.
כך שהושלם רצף בנוי בין השכונה לשכונות רחביה וקריית שמואל מצפון, קטמון ממערב וגבעת אורנים מדרום לרסקו.
במסגרת תוכנית אב חדשה לשכונה, סומנו מספר מוקדים בשכונה כמתאמים להתחדשות עירונית עם מגדלים בני 18–20 קומות, ומקודמת
▲השכונה נבנתה החל מ[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] על ידי [[רסקו|חברת רסקו]] של [[הסוכנות היהודית]], בכדי לאכלס את פקידי הממשלה ומשפחותיהם שעברו מהמרכז לירושלים, בעקבות הקמת מספר משרדי ממשלה מרכזיים בעיר. הצורך בהוזלת עלויות בתקופת הצנע, אפשר את ההתעלמות מתקנת התכנון הבריטית שקבעה שבירושלים בונים רק ב[[אבן ירושלמית]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/alhamakom/posts/1511745175810357|כותרת=על המקום|אתר=פייסבוק|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-30}}}}
==רחובות ומוסדות==
הרחובות העיקריים של השכונה הם טשרניחובסקי (שנסלל בשנת 1955){{הערה|{{הארץ1||נסללו כבישים חדשים בירושלים|1956/12/17|00302}}}}, שמעוני, הרב הרצוג והתקופה.▼
בשכונה ממוקמים מספר מבני ציבור, ביניהם ספריה עירונית ושני בתי כנסת מרכזיים, ספרדי ואשכנזי, ברחוב שמעוני, וכן בית חיב"ה לתרבות יהודית באותו הרחוב. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] עבר לרחוב הרצוג [[בית הנוער העברי]], ה[[מתנ"ס]] הוותיק בישראל. כמו כן השכונה גובלת ב[[חוות הנוער הציוני]]. בשכונה הוקם מעון עולים בבעלות [[הסוכנות היהודית]], המושכר החל מ-1997 ל[[האגודה להתנדבות|אגודה להתנדבות]]{{הערה|{{גלובס||הסוכנות השכירה בנין בירושלים ב-9,400 דולר לחודש|119810|23 ביוני 1997}}}}.▼
▲במסגרת תוכנית אב חדשה לשכונה, סומנו מספר מוקדים בשכונה כמתאמים להתחדשות עירונית עם מגדלים בני 18–20 קומות, ומקודמת תוכנית לפינוי בינוי בפינת הרחובות טשרניחובסקי-דב קמחי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolhair.co.il/realestate/79855/|כותרת=קו הרקיע בירושלים ממשיך להשתנות: האם גם שכונת רסקו ההיסטורית תעלה לגובה? {{!}} כל העיר|אתר=כל העיר ירושלים|תאריך=24 בינואר 2019|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-30}}}}
▲הרחובות העיקריים של השכונה הם טשרניחובסקי, שמעוני, הרב הרצוג והתקופה.
▲בשכונה ממוקמים מספר מבני ציבור, ביניהם ספריה עירונית ושני בתי כנסת מרכזיים, ספרדי ואשכנזי, ברחוב שמעוני, וכן בית חיב"ה לתרבות יהודית באותו הרחוב. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] עבר לרחוב הרצוג [[בית הנוער העברי]], ה[[מתנ"ס]] הוותיק בישראל. כמו כן השכונה גובלת ב[[חוות הנוער הציוני]].
[[הקו הירוק של הרכבת הקלה בירושלים]] יכלול תחנה למרגלות השכונה ברחוב הרצוג.
שורה 25 ⟵ 27:
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{שכונות ירושלים}}
[[קטגוריה:ירושלים: שכונות|רסקו]]
| |||