אפליה מעמדית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ITAYDARDIKMAN (שיחה | תרומות) הוספת רקע לערך ופירוט על סוגי אפליה מעמדית, הרחבה |
ITAYDARDIKMAN (שיחה | תרומות) הוספת מקורות |
||
שורה 1:
'''אפליה מעמדית''' היא אפליה על בסיס מעמד חברתי, שעדיין מתרחשת בחברות רבות ברחבי העולם כיום. אפליה מעמדית כוללת מדיניות ונהלים שונים שנקבעו על מנת להטיב עם [[המעמד העליון]] על חשבון [[המעמד הנמוך]].<ref name=Kadi>{{cite book|last=Kadi|first=Joanna|title=Thinking Class|publisher=South End Press|year=1996|pages=|url=https://archive.org/details/thinkingclassske00kadi|isbn=0-89608-548-1}}</ref>
האמירה "אין להפלות" היא כזו אשר יש בה יותר מן הריק מאשר התוכן. משפטנים, למשל, נוטים לשפוט סיטואציות של אפליה על ידי שימוש ב"נוסחה האריסטוטלית", על פיה אפליה פירושה לנהוג בשווים באופן שונה. מלבד הקושי האנושי בהבחנה בין סוגי האפליה השונים, קיים הקושי בזיהוי התופעה אותה רוצים לצמצם. כלומר, אין זה ברור מהו הדבר אשר רוצים למנוע. אפליה אינה מעשה יחיד אלא תוצאה של תהליך הנפרס על פני מעשים רבים. ממצא המעיד על כך שמעסיק אינו מפלה בשכירת עובדים אינו מעיד בהכרח על כך שהוא אינו מפלה בקידומם, ולהיפך. לא פעם אפליה אינה מופיעה בתצורה של אמירה בוטה מהסוג של "לא נעסיקך משום שאת אישה"; אפליה נשזרת בתוך המבנה הארגוני המורכב אשר נפשות רבות לוקחות בו חלק, והחלטות רבות נשזרות זו בזו כדי לייצר את האפקט המפלה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://din-online.info/pdf/mht5-10.pdf|הכותב=|כותרת=מונדלק, ג' (2011). האם דיני איסור האפליה בעבודה "עושים את העבודה"?. הפקולטה למשפטים והחוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב.|אתר=employment.molsa.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref>.
המונח אפליה מעמדית יכול להתייחס לדעות הקדומות האישיות נגד המעמדות הנמוכים, כמו גם לאפליה מעמדית מצד מוסדות, כפי שמונח הגזענות יכול להתייחס גם לדעות קדומות אישיות או גם לגזענות מצד מוסדות.
שורה 10:
== סוגי אפליה מעמדית ==
=== אפליה על רקע עדתי<ref>{{צ-ספר|שם=באר, ש' (2011). חייל שחור, חייל לבן: התפתחותה של "זהות שחורה" בצבא האמריקני בווייטנאם. זמנים (115), 44-54.|קישור=\|מו"ל=|שנת הוצאה=|ISBN=|עמ=|מחבר=|מקום הוצאה=}}</ref>: ===
בין הגורמים הקובעים להשגת מעמד בחברה המערבית, מובחן המוצא האתני (הדתי, הלשוני, הלאומי, הגזעי) כגורם חשוב. שיוכו העדתי של אדם יכול להשפיע באופן ישיר (כמנגנוני אפליה) ובאופן עקיף (כחלק ממארג מאפיינים אחרים של האדם).
שורה 28:
3) שיטת הרבדים – בשיטה זו בודקים את ההרכב העדתי של רבדים או מעמדות.
=== אפליה מעמדית על רקע מגדרי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://employment.molsa.gov.il/Employment/Shivyon/Employees/Pages/ReligiousDiscrimination.aspx|הכותב=|כותרת=אדי-רקח, א' (2001). הפרדה תוך-תעסוקתית לפי מגדר: המקרה של מקצוע ההוראה. מגמות (3), 349-372.
אתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים|אתר=employment.molsa.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref>:<ref>{{צ-מאמר|שם=בר צורי, ר', פישר, ח', עסיס א' (1997). נשים בעולם העבודה החדש בישראל. תל אביב.|קישור=http://www.gandyr.com/wp-content/uploads/2016/12/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94.pdf|כתב עת=|שנת הוצאה=|doi=|מחבר=}}</ref> ===
אפליה על רקע מין (מגדר) באה לידי ביטוי בשוני בקידום והעדפה של גברים על פני נשים במגזר הפרטי והציבורי, כמו למשל שוני במתן הזדמנויות שווה והבחנה בין עובדים/ות או מועמדים/ות לעבודה, שאינה מתבססת על שיקולים רלוונטיים לאופיו ומהותו של התפקיד, אלא על פי מינו/ה בלבד. לאור זאת בשנת 1988 נחקק "חוק שוויון הזדמנויות בחברה" וקבע נורמה חקיקתית ברורה של איסור אפליה בכל שלב בעבודה, החל ממודעות דרושים וכלה בזכויות הנוסעות מפיטורין.
=== אפליה מעמדית על רקע דתי<ref>{{צ-מאמר|שם=סמוחה, ס', קראוס, ו' (1986). מוצא עדתי בתור גורם בהשגת סטטוס בישראל. מגמות (3), 284-305.|קישור=|כתב עת=|שנת הוצאה=|doi=|מחבר=}}</ref>: ===
אפליה מסוג זה מתבטאת באבחנה בין פרט או קבוצה בעקבות אמונתם הדתית, לרוב כאשר מאמיני דתות שונות (או זרמים בהן) מטופלים באופן לא שווה. אפליה מעמדית דתית מתייחסת גם לעמדות שליליות, דעות קדומות, עוינות, שנאה, פחד או אי-סובלנות כלפי איש המאמין בדת שונה או איש השונה בדעותיו הדתיות מקבוצה אחרת.
| |||