חורבת כורכוש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ←פתיח |
||
שורה 2:
'''חורבת כורכוש''' היא אתר ארכיאולוגי בדרום־מערב השומרון המצוי בצמוד ל[[אזור התעשייה אריאל מערב]] ובסמוך ל[[בורוקין]]. האתר התקיים בעיקר בתקופות ההלנסיטית–הביזנטית, מהן נותרו שרידי בנייה וחציבה מרשימים, אך קיימים בו ממצאים הן קודם לכן, החל מתקופת הברזל והן לאחר מכן, עד לימי הביניים. סמוך לאתר קברים רבים, בהם [[מערת קבורה|מערות קבורה]] מפוארות.
מרבית חוקרי האתר נטו לשער כי אוכלסייתו הייתה [[יהודים|יהודית]]; יוצאים מן־הכלל הם מגן, ששיער כי האוכלוסייה המקום הייתה [[שומרונים|שומרונית]] או [[פגאנים|פגאנית]], ואת אופיין היהודי של עיטורי מערות הקבורה תלה בבעלי־מלאכה ירושלמיים שנשכרו בידי האוכלוסיה המקומית, וריקלין, שב[[חפירת הצלה]] בסמוך לאתר גילה שרידי מחצבות, [[גת (משטח דריכה)|גת]], מתקנים נוספים ומספר מגדלים מהתקופות הרומית והביזנטית, וייחס את המגדלים לאוכלוסייה שומרונית<ref>[[שמעון ריקלין (איש תקשורת)|שמעון ריקלין]], "ח' כורכוש", '''[[חדשות ארכיאולוגיות]]''' ק, 1993, עמ' 40</ref>{{הערה|על שיטתו של ריקלין לגבי יחוס מגדלים דומים לשומרונים, ראו הנ"ל, "עדויות ארכיטקטוניות לנוכחות חשמונאית ושומרונית באזור עופרים", בתוך: יעקב אשל (עורך), '''מחקרי יהודה ושומרון, דברי הכנס השלישי''', קדומים, 1993 עמ' 127–136; לראיות נגד שיטתו ראו יובל שחר, "הר המלך – לפתרונה של חידה", [[ציון (כתב עת)
האתר התגלה לראשונה בידי אנשי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] בשנת 1873{{הערה|שמאל=כן|
Claude R, Conder, Lieut. Claude R. Conder’s Reports XV : Belad el Jemain Tani beni Sab – Unexplored Country, Palestine Exploration Quarterly 5:4, 1873, pp. 143–142 {{doi|10.1179/peq.1873.024}} (בדיווח הראשוני נכתב כי מערות הקבורה רחוקות מעל מקום ישוב, טעות שתוקנה עם פרסום הסקר)}} ונכלל בכרכי [[סקר ארץ-ישראל המערבית]], תוך התמקדות בשש מערות הקבורה.
==לקריאה נוספת==
| |||