סונאטה מס' 29 (האמרקלאוויר) של בטהובן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
WikiJunkie (שיחה | תרומות) מ ייתחתן->יתחתן - תיקון תקלדה בקליק |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קאנון (תאוריית המוזיקה) ==> קאנון (מוזיקה) |
||
שורה 9:
בטהובן החל את מלאכת הכתיבה של הסונאטה במשך ה[[קיץ]] של שנת [[1817]], וסיים את מלאכת ה[[הלחנה]] ב[[סתיו]] [[1818]], כאשר [[שמיעה|שמיעתו]] הייתה גבולית מאוד, ואולי אף אפסית. בטהובן החל לכתוב את הסונאטה לאחר תקופה בת 4 שנים ([[1812]]-[[1816]]) שבה כמעט ולא פרסם אף יצירה, משום שסבל מ[[דיכאון]] עמוק, כנראה עקב השלמתו עם ההכרה, כי לעולם לא [[חתונה|יתחתן]]. בטהובן הקדיש את הסונאטה ל[[פטרון (אומנות)|פטרונו]], תלמידו וחברו [[רודולף יוהאן יוזף ריינר]], אשר לו הקדיש בטהובן רבות מיצירותיו החשובות, כמו סונאטת "הפרידה" אופוס 81a, [[מיסה סולמניס (בטהובן)|מיסה סולמניס]] ו[[טריו (צורה מוזיקלית)|טריו]] הפסנתר ה"ארכידוכס".
כיאה ליצירה מתקופת יצירתו המאוחרת של בטהובן, סונאטת ההאמרקלאוויר נושאת את כל המאפיינים הייחודיים לתקופה זו ביצירתו של בטהובן: עומק אינטלקטואלי, ביטוי אישי עז, עריכת ניסויים במבנים ה[[מוזיקה קלאסית|קלאסיים]] (כמו למשל הרחבת [[צורת סונאטה|צורת הסונאטה]]) וחקירת המבנים ה[[פוליפוניה|פוליפונים]], שהיו אופייניים יותר ל[[מוזיקה קלאסית - תקופת הבארוק|תקופת הבארוק]] כגון: [[קונטרפונקט]], [[פוגה]], [[קאנון (
סונאטת ההאמרקלאוויר היא הסונאטה הארוכה ביותר של בטהובן. אורכה הוא כמעט 50 [[דקה|דקות]], בזמן שיצירות [[תזמורת|תזמורתיות]] כמו [[סימפוניה]] ו[[קונצ'רטו]] נמשכות בממוצע 40 דקות. נוסף לכך, אורך פרקה השלישי והאיטי של הסונאטה עומד על כ- 22 דקות. זהו פרק אחד בודד שנמשך כמעט כמו סימפונייה שלמה מ[[התקופה הקלאסית (מוזיקה)|התקופה הקלאסית]], כדוגמת הסימפוניות של [[יוהאן כריסטיאן באך]] ו[[יוזף היידן]].
| |||