הבדלים בין גרסאות בדף "יואל ואביה בני שמואל"

ניסוח, סדר
(ניסוח, סדר)
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם}}
כלומר, עם ישראל לא רצה להסתמך על מלכות אלוקית, והיה מעוניין במלכות ארצית. ייתכן, למשל, שהעם לא רצה להסתמך על תשועת ה' מיד אויביו, והעדיף צבא קבוע שיגן עליו, דבר הנרמז בתיאור המלך בהמשך: "ונלחם את מלחמותינו".{{הערה|לראיה נוספת ראו: אראל סגל־הלוי, [http://tora.us.fm/tnk1/nvir/jmuela/ja-12-12.html איום בטחוני נועד לעורר את ישראל לתשובה], [[אתר הניווט בתנ"ך]]}}
 
מדרש [[רות רבה]]{{הערה|{{מדרש רבה|רות|ד|ג}}.}} ו[[רש"י]]{{הערה|[[S:קטע:רש"י_על_יואל_א_א|רש"י על יואל פרק א' פסוק א']].}}, מזהים את יואל בן שמואל עם [[יואל בן פתואל]] ה[[נביא]]{{הערה|מרדכי כוגן, '''מקרא לישראל: יואל''', ירושלים, מאגנס, 1994, עמ' 19.}}. מדרש אחר המובא ב[[במדבר רבה]] (י', ה') קושר את יואל הנביא עם הנביא שמואל: {{ציטוטון|דברי ה' אשר היה אל יואל בן פתואל" (יואל א', א') זה שמואל. למה נקרא שמו פתואל שפיתה להקב"ה בתפילתו}}{{הערה|[[משה בר (חוקר תלמוד)|משה בר]], '''חכמי המשנה והתלמוד: הגותם פועלם ומנהיגותם''', רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, 2011, עמ' 371.}}{{הערה|ראו גם:[[שמות רבה]] ל"א, ד'}}.
 
== בתקופת שאול ==
בנאום הפרידה של שמואל, לאחר ביסוס מלכות [[שאול]], מזכיר שמואל את בניו ביחס אליו עצמו: {{ציטוטון|וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם.}}{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|יב|ב}}}}
 
ה[[רד"ק]] מפרש את הביטוי "ובניי הינם אתכם" לחיוב: אף אם אני קרוב להיפטר מן העולם, בניי יהיו עמכם, ותוכלו לשאול אותם על שקבלו ממני.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=8&perek=12&mefaresh=radak רד"ק על הפסוק], ד"ה "ובני הנם אתכם", באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]}} הרב בעל [[המצודות]] פירש שהם "אתכם" – מוכנים לעבוד את המלך וחפצים בו, כשאר העם.{{הערה|[[s:קטע:מצודות על שמואל א יב ב|מצודת דוד על הפסוק]], ד"ה "ועתה", באתר [[ויקיטקסט]]}} לעומתם, פרש הרב [[חיד"א]] פרש, שהם "אתכם" – דומים לכם, ואינם צדיקים כאביהם.{{הערה|בספר "צווארי שלל", [https://www.sefaria.org.il/Tzaverei_Shalal%2C_Haftarah_of_Korach.1?lang=he הפטרת קורח א'], ב, באתר [[ספריא]]}}
 
== זיהויים ==
על־פי מדרש [[רות רבה]]{{הערה|{{מדרש רבה|רות|ד|ג}}.}} ו[[רש"י]]{{הערה|[[S:קטע:רש"י_על_יואל_א_א|רש"י על יואל פרק א' פסוק א']].}}, מזהים את יואל בן שמואל מזוהה עם [[יואל בן פתואל]] ה[[נביא]]{{הערה|מרדכי כוגן, '''מקרא לישראל: יואל''', ירושלים, מאגנס, 1994, עמ' 19.}}. לעומתו מדרש אחר המובא ב[[במדבר רבה]] (י', ה') קושר את יואל הנביא עם הנביאאביהם – שמואל: {{ציטוטון|דברי ה' אשר היה אל יואל בן פתואל" (יואל א', א') זה שמואל. למה נקרא שמו פתואל שפיתה להקב"ה בתפילתו}}{{הערה|[[משה בר (חוקר תלמוד)|משה בר]], '''חכמי המשנה והתלמוד: הגותם פועלם ומנהיגותם''', רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, 2011, עמ' 371.}}{{הערה|ראו גם:[[שמות רבה]] ל"א, ד'}}.
 
=== בקבלהקבלה ===
על פי [[חיים ויטאל|רבי חיים ויטאל]], [[נשמה|נשמת]] אביה היא משורש נשמת קין{{הערה|[[s:שער הגלגולים הקדמה לו|שער הגלגולים הקדמה לו]] באתר [[ויקיטקסט]]}}.