שיפוד – הבדלי גרסאות

לאורך השנים גרסו מילונים עבריים כי ניקוד המילה הוא "שַׁפּוּד" ולא "שִׁפּוּד" כנהוג בפי הדוברים. הצורה "שַׁפּוּד" בפתח נקבעה בהקבלה לשפות שמיות אחרות (כגון ארמית וערבית), אולם לשתי ההגיות גם יחד אין תיעוד במסורות ההגייה הקדומות של המילה המשנאית – והאקדמיה ללשון העברית התירה את הצורה החרוקה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = ד"ר דורון יעקב|כתובת = http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/akad40.pdf|כותרת = "אקדם" גיליון 40|אתר = בעריכת עמנואל מסטיי|תאריך = ינואר 2010|עמודים = עמ' 2-3}}|תאריך_וידוא {{Webarchive= 2015-09-18|archive-date = 2015-12-11|archive-url = https://web.archive.org/web/20151211064702/http://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/akad40.pdf |datedead-url =2015-12-11 yes}}}} המילונאי [[ראובן אלקלעי]] ציין במילונו כי הפעלים גזורי השם '''שִׁפֵּד, שֻׁפַּד''' וכן '''הִשְׁתַּפֵּד''' (במובנים "תקע, שם את נתחי הבשר על השפוד כדי לצלותם", "דקר במוט חד" או "חידד את החוטר") הם חידושיו שלו.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = [[ראובן אלקלעי]]|שם = מלון עברי שלם|מו"ל = הוצאת גליל|שנת הוצאה = 1994|כרך = 3}}}}