חורבת כורכוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית
שורה 4:
מרבית חוקרי האתר נטו לשער כי אוכלסייתו הייתה [[יהודים|יהודית]]; יוצאים מן־הכלל הם מגן, ששיער כי האוכלוסייה המקום הייתה [[שומרונים|שומרונית]] או [[פגאנים|פגאנית]], ואת אופיין היהודי של עיטורי מערות הקבורה תלה בבעלי־מלאכה ירושלמיים שנשכרו בידי האוכלוסיה המקומית, וריקלין, שב[[חפירת הצלה]] בסמוך לאתר גילה שרידי מחצבות, [[גת (משטח דריכה)|גת]], מתקנים נוספים ומספר מגדלים מהתקופות הרומית והביזנטית, וייחס את המגדלים לאוכלוסייה שומרונית.<ref>[[שמעון ריקלין (איש תקשורת)|שמעון ריקלין]], "ח' כורכוש", '''[[חדשות ארכיאולוגיות]]''' ק, 1993, עמ' 40</ref>{{הערה|על שיטתו של ריקלין לגבי יחוס מגדלים דומים לשומרונים, ראו הנ"ל, "עדויות ארכיטקטוניות לנוכחות חשמונאית ושומרונית באזור עופרים", בתוך: יעקב אשל (עורך), '''מחקרי יהודה ושומרון, דברי הכנס השלישי''', קדומים, 1993 עמ' 127–136; לראיות נגד שיטתו ראו יובל שחר, "הר המלך – לפתרונה של חידה", [[ציון (כתב עת)|ציון]] סה (ג), 2000, עמ' 305־306, הע' 127.}}
 
האתר התגלה לראשונה בידי אנשי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] בשנת 1873{{הערה|שמאל=כן|Claude R, Conder, Lieut. Claude R. Conder’s Reports XV : Belad el Jemain Tani beni Sab – Unexplored Country, '''Palestine Exploration Quarterly''' 5:4, 1873, pp. 143–142 {{doi|10.1179/peq.1873.024}} (בדיווח הראשוני נכתב כי מערות הקבורה רחוקות מעל מקום ישוב, טעות שתוקנה עם פרסום הסקר)}} ונכלל בכרכי [[סקר ארץ-ישראל המערבית]], תוך התמקדות בשש מערות הקבורה. האתר נסקר שוב בידי אנשי [[בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה]]{{הערה|Paul-Marie Séjourné, "Thimnath-Serach et Thimnath-Heres ou le lieu de la sépulture de Josué", ''Revue Biblique'' 2 (4), 1893, pp. 613–614; Raphaël Savignac, "Chronique: Visite aux fouilles de Samarie; A travers les nécropoles de la montagne d'Éphraïm", ''Revue Biblique'' 7 (1), 1910, pp. 114–123|שמאל=כן}} ולאחר [[מלחמת ששת הימים]], נסקר בידי [[יוסף פורת (ארכאולוג)|יוסף פורת]] במסגרת [[סקר החרום]], [[שמעון דר]], [[ישראל פינקלשטיין]] ויצחק מגן.
 
==לקריאה נוספת==
שורה 16:
יצחק חמיטובסקי, תמורות בתחום היישוב השומרוני בארץ ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית, עבודה לקבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר־אילן, רמת גן -->
<div class="mw-content-ltr">
* [[קלוד קונדר|Clude R. Conder]] & [[הוריישו קיצ'נר|Horatio H. Kitchener]], ‏The‏'''The Survey of Western Palestine : Memoirs of the Topography, Orography, Hydrography, and Archaeology – Vol. II: Samaria''', Palestine Exploration Fund, London, 1882, pp. 337–340 ([[iarchive:surveyofwesternp02conduoft/page/336/mode/2up|גירסא מקוונת]] באתר [[ארכיון האינטרנט]])
</div>