41,762
עריכות
מ (להלחם ⟸ להילחם (באמצעות WP:JWB)) |
|||
החל משנת [[1100]] ועד לשנת [[1868]] היה הכוח השלטוני ביפן מצוי בידי ה[[שוגון|שוגונים]], ולא בידיו של הקיסר. השוגונים הקפידו לקשור את משפחותיהם למשפחה הקיסרית כדי לשמר את כוחם, וכך נוצרו משפחות רבות שהיו "חצי קיסריות". כאשר הגיעו ראשוני האירופאים ליפן במאה ה-15, הם תיארו את היחסים בין הקיסר לשוגון כמו היחסים בין ה[[אפיפיור]] ברומא לקיסרים האירופאים.
עם פרסומה של החוקה הראשונה של יפן ב-[[1889]], העביר הקיסר רבות מזכויותיו כשליט יחיד לנציגי העם, אולם הוא נשאר לעמוד בראש האימפריה. על אף שהושפעה מהחוקות האירופאיות, החוקה החדשה לא הייתה דמוקרטית כמו שציפו ביפן שהיא תהיה. הקיסר נשאר בעל סמכויות רחבות ועמומות שעד מהרה החלו להיות מנוצלות על ידי חוג הסובבים את הקיסר לטובת חיזוק מעמדו של חוג זה בצמרת השלטונית של יפן. בשנות השלושים של המאה ה-20 היה הפרלמנט היפני מורכב ברובו מאנשי צבא פשיסטים בהשקפתם אשר ניצלו את הקיסר ואת אלוהותו כסיבה להפיכתה של יפן לאימפריה לאומנית קיצונית שדוגלת בהתפשטות אל תוך המדינות שסובבות אותה. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הפך הקיסר לסמל שלמענו חונכו החיילים היפנים
===מלחמת העולם השנייה===
|