אברהם קליר – הבדלי גרסאות

קליר עלה לארץ ישראל בשנת [[1934]] ומיד פנה לעסקי תעשייה וייצור. את מפעלו הראשון הקים ב[[רמת גן]] בשותפות עם [[שמואל זקס]] - "ארגמן מפעלים לצביעת טקסטיל בע"מ" - שהיה מפעל חייו, בו השקיע את מרב מרצו ובו יישם את רעיונותיו. "ארגמן" נמנה עם המפעלים הפרטיים הראשונים בארץ, שהנהיגו מועצות ייצור משותפות להנהלה ולעובדים, בהתבסס על שיטת הנורמות והפרמיות. הוא השקיע מאמץ רב ברווחת עובדיו והעניק מלגות לימודים לילדיהם. קליר נחשב לאחד הראשונים בקרב התעשיינים שמצא שפה משותפת עם [[ההסתדרות]], למרות הביקורת שלו על ההסתדרות המחבלת בפריון העבודה ופוגעת במשק{{הערה|{{דבר|ק. שבתאי|שמש אחד ושלושה ליקויים|1953/02/27|00207}}}}. בשנת 1962 השבית קליר מפעל של ארגמן ב[[בני ברק]] בגלל ניסיון של ועד העובדים להתערב בהסדרי העבודה במפעל{{הערה|{{מעריב|ישעיהו אביעם|בעל "ארגמן": לא אהיה פקיד תשלומים|1962/05/20|00201}}{{ש}}{{מעריב|ישעיהו אביעם|אחרי שבית של שבועיים הונעו המכונות ב"ארגמן"|1962/06/03|00700}}}}. בשנת [[1966]] נענה לקריאת הממשלה ליישם את מדיניות פיזור האוכלוסין ולהקים מפעלים ב[[עיירת פיתוח|עיירות פיתוח]]. קליר העתיק ל[[יבנה]] את "ארגמן", שהייתה, בינתיים, לתשלובת גדולה שהעסיקה מעל ל-1,000 עובדים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=סיבוב במה שנותר ממפעל ארגמן (בעקבות הספר) / אדריכל רם כרמי|אתר=חלון אחורי|תאריך=2010-07-07|כתובת=https://michaelarch.wordpress.com/2010/07/07/%d7%a1%d7%99%d7%91%d7%95%d7%91-%d7%91%d7%9e%d7%94-%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a8-%d7%9e%d7%9e%d7%a4%d7%a2%d7%9c-%d7%90%d7%a8%d7%92%d7%9e%d7%9f-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91-%d7%94%d7%a1%d7%a4%d7%a8/|שפה=he-ILעברית|תאריך_וידוא=2020-05-26|הכותב=מיכאל יעקובסון}}}}