ההסכם האנגלו-עיראקי (1930) – הבדלי גרסאות

 

כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], בעוד ההסכם בתוקף, לא פעלה ממשלת עיראק על פי הוראות ההסכם. היא ניתקה את היחסים עם [[גרמניה הנאצית]], אך לא הכריזה עליה מלחמה. משנכנסה [[איטליה הפאשיסטית]] למלחמה, לא טרחה ממשלת עיראק אף לנתק איתה את היחסים.{{הערה|צ'רצ'יל, עמ' 220}} באפריל [[1941]] עלתה לשלטון ב[[הפיכה]] צבאית ממשלה פרו נאצית בראשות [[רשיד עאלי אל-כילאני]]. הממשלה גירשה את העוצר הפרו בריטי [[עבד אל-אילה]], ששלט בשמו של [[פייסל השני, מלך עיראק|המלך פייסל השני]] שהיה פעוט. לאחר מכן דרשה את ביטול ההסכם, ואת סילוק הצבא הבריטי משטחי עיראק. במאי 1941 פרצה [[המלחמה האנגלו-עיראקית]] בה פלשו צבאות בריטניה ובעלות בריתה לשטחי עיראק, הביאו לסילוק אל-כילאני והחזירו את השושלת ההאשמית לשלטון. הבריטים שלטו בעיראק שלטון צבאי, למעשה, במשך יתר ימי המלחמה.

ב-[[1948]] חתמו הצדדים על [[הסכם פורטסמות' 1948]], שנועד להחליף את ההסכם מ-[[1930]]. ההסכם אמור היה לבסס מחדש את יחסיהם, להסדיר את נסיגתם הכוללת של כוחות הצבא הבריטיים מעיראק תוך הותרת מעמדם הכלכלי והפוליטי המיוחד של הבריטים על כנו, לחמש את הצבא העיראקי ולסכם את עמדת הצדדים בשאלת ארץ ישראל. בבגדד פרצו מהומות דמים בהובלתה של המפלגה הקומוניסטית העיראקית בעידודה של ברית המועצות. עוצר עיראק [[עבד אל-אילה]] נסוג בתוך שבוע מההסכם.