מבקר המדינה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 28910916 של 2.55.147.237 (שיחה) לא רלוונטי
מ ראיון עם ==> ריאיון עם
שורה 38:
במקביל פרסם [[מרכז מינרבה לזכויות האדם]] הפועל ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], דו"ח העוסק בהקמת מוסד זכויות אדם מדינתי בישראל, ובו נבחן, בין השאר, משרד מבקר המדינה והתאמת פעילותו ל[[עקרונות פריז]] {{אנ|Paris Principles}}. בשל היעדרו של מנדט מפורש, בלשון החוק, המטיל על מבקר המדינה את האחריות לשמירה על זכויות האדם, קוראים מחברי הדו"ח לשינויים שיעגנו את מעמדו של מבקר המדינה כנציב זכויות האדם בהתאם לעקרונות פריז: תיקון [[חוק יסוד: מבקר המדינה]], קביעת הנחיות פנימיות במשרדו, מינוי מומחים לדיני זכויות אדם בינלאומיים במשרד, קיום קשרים עם מוסדות מדינתיים אחרים בנושא, ועוד{{הערה|"[https://en.minervacenter.huji.ac.il/national-human-rights-institution-israel-report-hebrew?fbclid=IwAR0eoXyqOy8i7_TiXE_yUIf9tKtEXhmudhvc7bvnMwyrDfpQnFUPzkzpLlI A National Human Rights Institution in Israel: Possibilities and Limitations]" באתר מרכז מינרבה לזכויות אדם}}.
 
בתגובה לטענות נאמר כי "חוק יסוד מבקר המדינה קובע ש'מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות'... וחוקיות הפעולות זה [[חוק יסוד|חוקי היסוד]] של המדינה". נטען גם שמדיניות זו מסתמכת על [[אמנה בינלאומית|אמנות]] שאישררה הממשלה, ועל פרשנויות שניתנו "[[הזכות לכבוד|לזכות לכבוד]]" בבית המשפט העליון. עוד הוזכר כי אין למבקר המדינה סמכות לבטל חוקים והעיסוק בזכויות אדם הוא "כיפת ברזל למדינה".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001305146|הכותב=מתן ברניר|כותרת=ראיוןריאיון עם האיש שמכיר את כל הסודות של מבקר המדינה|אתר=גלובס|תאריך=2019-11-01|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-09}}</ref>
 
==מינוי וארגון==