זכריה (כהן) – הבדלי גרסאות

על פי [[הבשורה על-פי לוקאס]], זכריה היה [[כהן]] מביתממשמרת אביה, אחתהשמינית בסדר מ[[משמרות הכהונה]] ב[[בית המקדש השני]], בתקופת שלטונו של המלך [[הורדוס]]. זכריה היה בעלה של [[אלישבע, אם יוחנן המטביל|אלישבע]] - אף היא ממשפחת כהונה.

בשל גילם המופלג שלו ושל אשתו פיקפק זכריה בדברי המלאך, וביקש אות מהמלאך להראות שאמת בנבואה. בתגובה, הזדהה המלאך כ[[גבריאל|מלאך גבריאל]] והעניש את זכריה על ספקנותו בכך שהפך אותו ל[[אילמות|אילם]] עד היום שבו תתגלה לכל נכונות הנבואה. זכריה יצא מן המקדש ולא יכול היה לברך ולכן הבינו הנוכחים במקדש כי הפך אילם לאחר התגלות של מלאך (לוקס א' 18 - 22).

בשובו לביתו הרתה אלישבע. במהלך ההיריון ביקרה אותה [[מריהמרים, אם ישו|מריה]] שהייתה באותה עת בהיריון עם [[ישו]]. "[[הביקור]]" נחשב לאחד האירועים בחיי ישו, ומצוין ב[[כנסיית הביקור]] ב[[עין כרם]] (הממוקמת במקום בו, על פי האמונה הנוצרית, ניצב בית הקיץ של אלישבע וזכריה), ובכנסיות רבות ברחבי העולם הנקראות על שם הביקור.

ב[[הבשורה על -פי יעקב|בשורה על פי יעקב]] מסופר שכאשר הורה המלך הורדוס על [[טבח התמימים]] (טבח הילדים שנולדו באזור בית לחם), זכריה סירב לגלות היכן מסתירה אלישבע את בנו ולכן נרצח על ידי חיילי הורדוס בחצר בית המקדש (אירוע המוזכר גם ב[[הבשורה על-פי מתי|בשורה על-פי מתי]], כ"ג, 35). המסורת הנוצרית מקשרת בין זכריה אבי יוחנן לבין [[זכריה בן יהוידע]], שהיה אף הוא כהן שנרצח בחצר בית המקדש.

זכריה ואלישבע מוגדרים על ידי [[נצרות קתולית|הכנסייה הנוצרית הקתולית]] כ[[קדוש נוצרי(נצרות)|קדושים]], ויום חגם הוא ה-[[23 בספטמבר]]. ב[[נצרות לותרניתלותרניזם|כנסייה הלותרנית]] יום חגם מצוין ב-[[5 בספטמבר]] וכך גם ב[[נצרות אורתודוקסית|נצרות האורתודוקסית]].

בכנסייה ה[[נצרות יוונית -אורתודוקסית|יוונית אורתודוקסית]] מצוין יום חגם של זכריה ואלישבע ב-[[24 ביוני]].