הבדלים בין גרסאות בדף "אפליה מעמדית"

הוסרו 1,137 בתים ,  לפני 6 חודשים
עריכה - פסקה שנייה ופסקת אפליה על רקע עדתי כדי להתאיםן לסגנון אנציקלופדי
(הוספת מקורות)
(עריכה - פסקה שנייה ופסקת אפליה על רקע עדתי כדי להתאיםן לסגנון אנציקלופדי)
תגיות: עריכה חזותית לבדיקה נוספת
'''אפליה מעמדית''' היא אפליה על בסיס מעמד חברתי, שעדיין מתרחשת בחברות רבות ברחבי העולם כיום. אפליה מעמדית כוללת מדיניות ונהלים שונים שנקבעו על מנת להטיב עם [[המעמד העליון]] על חשבון [[המעמד הנמוך]].<ref name=Kadi>{{cite book|last=Kadi|first=Joanna|title=Thinking Class|publisher=South End Press|year=1996|pages=|url=https://archive.org/details/thinkingclassske00kadi|isbn=0-89608-548-1}}</ref>
 
האמירה "אין להפלות" היא כזו אשר יש בה יותר מן הריק מאשר התוכן. משפטנים, למשל, נוטים לשפוט סיטואציות של אפליה על ידי שימוש ב"נוסחה האריסטוטלית", על פיה אפליה פירושה לנהוג בשווים באופן שונה. מלבד הקושי האנושי בהבחנה בין סוגי האפליה השונים, קיים הקושי בזיהוי התופעה אותה רוצים לצמצם. כלומר, אין זה ברור מהו הדבר אשר רוצים למנוע. אפליה אינה מעשה יחיד אלא תוצאה של תהליך הנפרס על פני מעשים רבים. ממצא המעיד על כך שמעסיק אינו מפלה בשכירת עובדים אינו מעיד בהכרח על כך שהוא אינו מפלה בקידומם, ולהיפך. לא פעם אפליה אינה מופיעה בתצורה של אמירה בוטה מהסוג של "לא נעסיקך משום שאת אישה"; אפליה נשזרת בתוך המבנה הארגוני המורכב אשר נפשות רבות לוקחות בו חלק, והחלטות רבות נשזרות זו בזו כדי לייצר את האפקט המפלה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://din-online.info/pdf/mht5-10.pdf|הכותב=|כותרת=מונדלק, ג' (2011). האם דיני איסור האפליה בעבודה "עושים את העבודה"?. הפקולטה למשפטים והחוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל-אביב.|אתר=employment.molsa.gov.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-08-20}}</ref>.
 
המונח אפליה מעמדית יכול להתייחס לדעות הקדומות האישיות נגד המעמדות הנמוכים, כמו גם לאפליה מעמדית מצד מוסדות, כפי שמונח הגזענות יכול להתייחס גם לדעות קדומות אישיות או גם לגזענות מצד מוסדות.
 
=== אפליה על רקע עדתי<ref>{{צ-ספר|שם=באר, ש' (2011). חייל שחור, חייל לבן: התפתחותה של "זהות שחורה" בצבא האמריקני בווייטנאם. זמנים (115), 44-54.|קישור=\|מו"ל=|שנת הוצאה=|ISBN=|עמ=|מחבר=|מקום הוצאה=}}</ref>: ===
בין הגורמים הקובעים להשגת מעמד בחברה המערבית, מובחן המוצא האתני (הדתי, הלשוני, הלאומי, הגזעי) כגורם חשוב. שיוכו העדתי של אדם יכול להשפיע באופן ישיר (כמנגנוני אפליה) ובאופן עקיף (כחלק ממארג מאפיינים אחרים של האדם). את הגורמים לאי-שוויון עדתי בקביעת מעמד של אדם ניתן לחלק לשתי קטגוריות עיקריות. האחד הוא    אי-שוויון במשאבים להשגת מעמד, כמו יכולות סוציו-אקונומיות, מין, משכל והשכלה ומקום מגורים. השני הוא אי-שוויון עדתי בהמרות של משאבים להשגת מעמד. כך, למשל, בן לעדה בעלת מעמד נמוך בחברה, לעיתים רבות יותר מבן לעדה בעלת מעמד גבוה, יעדיף לצאת בגיל צעיר לשוק העבודה בשל מחסור באמצעים אישיים ומשפחתיים להשקיע בבניית קריירה ארוכת-טווח.
 
את הגורמים לאי-שוויון עדתי בקביעת מעמד של אדם ניתן לחלק לשתי קטגוריות עיקריות, והן:
 
1.     אי-שוויון במשאבים להשגת מעמד, כמו יכולות סוציו-אקונומיות, מין, משכל והשכלה ומקום מגורים.
 
2.     אי-שוויון עדתי בהמרות של משאבים להשגת מעמד. כך, למשל, בן לעדה בעלת מעמד נמוך בחברה, לעיתים רבות יותר מבן לעדה בעלת מעמד גבוה, יעדיף לצאת בגיל צעיר לשוק העבודה בשל מחסור באמצעים אישיים ומשפחתיים להשקיע בבניית קריירה ארוכת-טווח.
 
שיטת החקירה העיקרית במחקרים על אי-שוויון עדתי מתחלקת לשלושה סוגים עיקריים:
 
1)     שיטת הפערים - בשיטה זו נערכת השוואה לאורך זמן של קבוצות-מוצא על מדדי אי-שוויון.
 
2)     שיטת השגת מעמד - בשיטה זו נערכת השוואה של השגת המעמד בקרב קבוצות מוצא שונות.
 
3)     שיטת הרבדים – בשיטה זו בודקים את ההרכב העדתי של רבדים או מעמדות.
 
=== אפליה מעמדית על רקע מגדרי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://employment.molsa.gov.il/Employment/Shivyon/Employees/Pages/ReligiousDiscrimination.aspx|הכותב=|כותרת=אדי-רקח, א' (2001). הפרדה תוך-תעסוקתית לפי מגדר: המקרה של מקצוע ההוראה. מגמות (3), 349-372.
משתמש אלמוני