|
== המזמור בתפילה ==
נהוג להוסיף מזמור זה בתפילה, ברוב הקהילות,{{הערה|בחלק מקהילות אשכנז המערבי לא נתקבל המנהג לומר מזמור זה בציבור., עייןראו מנהגי ישורון, נוא יארק תשמ"ח, עמ' 19. גם לדעת [[הגר"א]] אין אומרים מזמור זה., ראו [[מעשה רב]], [[s:מעשה_רב_הלכות_פסוקי_דזמרה_וקריאת_שמע_ותפילה#נג|הלכות תפילה סי' נג]]. ויש קהילות אשכנז המערבי שאומרים אותו רק בשחרית אבל לא בערבית, ויש שנוהגים שלא לומר אותו בשבת.}} מ[[ראש חודש]] אלול{{הערה|ברוב הקהילות מיומו השני של ראש חודש - כלומר מא' אלול (קיצור שולחן ערוך קכח, ב'), ובחסידות חב"ד מיומו הראשון של ראש חודש - ל' אב (ספר המנהגים - מנהגי חב"ד)}} ועד [[הושענא רבה]].{{הערה| (ובחו"ל, הרבה נוהגים בהרבה קהילות לאומרו עוד יום, עד (ולא עד בכלל) שמחת תורה).}} והוא נאמר פעמיים ביום, בבוקר ב[[תפילת שחרית]] לאחר אמירת [[עלינו לשבח]] בסוף התפילה (ויש שנהגו לאחר אמירת [[שיר של יום]]), וכן ב[[תפילת מנחה]] ל[[נוסח ספרד]], ול[[נוסח אשכנז]] המזרחי בתפילת ערבית. לפי מנהג ה[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]], הוא לא נאמר בשבת.{{הערה|לפי אחד מהמנהגים המוזכרים בלוח לארץ ישראל, הוא לא נאמר לא בערבית (אפילו בימות החול) ולא בשבת. בפועל, הוא נאמר ברוב קהילות הפרושים אחרי שחרית וערבית של חול, אבל הוא לא נאמר בשבת כלל.}} המנהג התקבל בכמה מקהילות צפון אפריקה.
המזמור מבאר כי השגחת ה' על האדם היא לפי בטחונו בטובו של ה'. המשאלה המרכזית היא לזכות להיות תמיד בבית ה' (להאמין בטובו תמיד). לסיום מתפלל המשורר שיזכה לביטחון זה, ויסיר ה' מעליו את המונעים מזה{{הערה|פירוש המלבי"ם למזמור}}.
|
