הבדלים בין גרסאות בדף "כדור פורח"

נוספו 36 בתים ,  לפני 11 חודשים
(←‏בלון תצפית: שאינם צבאיים)
כדורים פורחים היו כלי הטיס הראשונים, כמו גם כלי הטיס הראשונים ששימשו לטיסה מאוישת. החל מהמאה השנייה או השלישית לספירה נפוצו ב[[סין (אזור)|סין]] פנסי תאורה מרחפים בשם קונגמינג (孔明灯) שהיו מורכבים מכדור חלול הבנוי מנייר אורז משומן המתוח על מסגרת [[במבוק]], שבתחתיתו נר בוער. אבל, כמו מספר המצאות אחרות שראשיתן בסין ([[אבק שרפה|אבק השרפה]], [[רובה|הרובה]], [[טיל|הטיל]] ועוד) לא התפתחה ההמצאה מעבר לשעשוע ולנוי, ופנסי הקונגמינג המעופפים נשארו נפוצים בכל מזרח אסיה עד היום (בעיקר מועפים ב[[חג]]ים) בלא שעברו כל שינוי מהותי מאז המצאתם.
 
התיעוד ההיסטורי הראשון של בלון המסוגל לשאת נוסעים, הוא בלון בו נעשה שימוש באוויר חם לצורך [[עילוי (כוח)|עילוי]]. הוא נבנה על ידי [[האחים מונגולפייה|האחים ז'וזף-מישל וז'אק-אטיין [[מונגולפייה]] מהעיר אנונה שב[[צרפת]], בנים למשפחה של יצרני [[נייר]]. הם שמו לב לתופעת העילוי של חלקיקי אפר מעל [[אש]], והתחילו לשחק עם שקיות נייר מרחפות מעל להבות. לאחר מכן החלו לנסות בלונים גדולים יותר, תחילה לא מאוישים ולאחר מכן עם חיות. ב-[[1783]] הם הרגישו בטוחים דיים לנסות טיסה מאוישת. בתחילה הורה המלך [[לואי ה-16]] שהטייסים הראשונים יהיו פושעים מורשעים, אולם פיזיקאי צעיר בשם ז'אן פרנסואה פילאטר דה רוזייר ביחד עם המרקיז פרנסואה ד'ארלנדה ביקשו לקבל את הכבוד להיות הראשונים. בעזרת כדור שנפחו כ-2,200 [[מטר מעוקב]] הם הצליחו לטוס במשך כ-25 דקות למרחק של 9 ק"מ ובגובה של כ-100 מטר מעל [[פריז]].
 
הכדורים הפורחים הראשונים היו שקי בד פשוטים (לפעמים עם בטנת נייר) עם להבה מעשנת תלויה בתחתיתם. לעיתים הם נטו לעלות באש ולהיהרס בזמן הנחיתה.
 
הטיסה הראשונה בכדור פורח מלא במימן נעשתה על ידי הממציא והמדען הצרפתי [[ז'אק שארל]] (Jacques Charles) בעשרים ושבעה באוגוסט, 1783. שארל הגיע לגובה של כשני קילומטרים (יותר מהגובה אליו הגיע הכדור הפורח של האחים מונגולפייה).
 
==עקרון הפעולה==