|
|
|
בימי [[שיבת ציון]] חזרו כמה משפחות מ[[שבט יהודה]] והתיישבו בעזקה: {{ציטוטון|זָנֹחַ עֲדֻלָּם, וְחַצְרֵיהֶם, לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ, עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ; וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר-שֶׁבַע, עַד-גֵּיא הִנֹּם}}.
ב[[התקופה הביזאנטיתהביזנטית|תקופה הביזאנטיתהביזנטית]], [[אבסביוס]] איתר את עזקה בין [[בית גוברין (עיר קדומה)|אלבתרופוליס]] (בית גוברין) וירושלים, אך ב[[מפת מידבא]] נזכר שם היישוב "בית זכריה", הוא כפר זכריה בימינו ועל שמו קרוי גם התל. ליד הכיתוב במפת מדבא מצוירת כנסייה גדולה ומעל לציור כתובת שתרגומה: "ציון זכריה הקדוש". לטענת [[אבי יונה]] חצר הכנסייה נחשבה למקום קבורת הנביא ושהבניין היה חדש ונודע ברבים בזמן שנתחברה המפה. כנראה נתחלף לנוצרים בתקופה הביזאנטיתהביזנטית [[זכריה הנביא]] בזכריה אבי [[יוחנן המטביל]] ולכן הבניין כה מפואר. הבניין עצמו נזכר לראשונה אצל [[אנטונינוס מפלקנטיה]] (570 לספירה).{{הערה|[[מיכאל אבי יונה|מ' אבי יונה]], א"י ב' (תשי"ג), עמ' 151}}
==חפירות ארכאולוגיות==
|
