הבדלים בין גרסאות בדף "ספקטרוסקופיית אלקטרוני אוז'ה"

מ
בטאון ⟸ ביטאון (באמצעות WP:JWB)
מ (בוט החלפות: לעיתים)
מ (בטאון ⟸ ביטאון (באמצעות WP:JWB))
בשיטה זו בודקים את פני השטח ואת ההרכב ה[[כימיה|כימי]] של משטח באמצעות מדידת ה[[אנרגיה]] של ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] הנפלטים ממנו כאשר הוא מופגז באלקטרונים בעלי [[מתח חשמלי]] של 2-50k[[eV]]. לחלק מהאלקטרונים הנפלטים מהמשטח יש אנרגיות המתאימות ל[[יסוד]] שפולט אותם, ובמקרים מסוימים מדובר אף באנרגיית הקשר של האטום. התהליך הפיזיקלי הגורם לפליטת האלקטרונים נקרא '''[[אפקט אוז'ה]]'''.
 
האפקט התגלה באופן בלתי תלוי על ידי [[ליזה מייטנר]] ו[[פייר אוז'ה]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. למרות שמייטנר גילתה את האפקט ב-[[1923]] ואף דיווחה עליו ב[[בטאוןביטאון]] Zeitschrift für Physik שנתיים לפני שאוז'ה גילה את האפקט, [[הקהילה המדעית]] דוברת האנגלית מייחסת את גילוי האפקט לאוז'ה.
 
אפקט אוז'ה מתרחש כיוון שהאלקטרונים הפוגעים במשטח יכולים לגרום לאלקטרון הנמצא ב[[קליפת אלקטרונים|רמת היסוד]] להשתחרר. ה"חלל" שנוצר יכול להתמלא על ידי אלקטרון מקליפה יותר חיצונית של אותו אטום. במקרה זה האלקטרון יורד ברמת האנרגיה שלו ופולט את הפרש האנרגיות באמצעות [[פוטון]]. אנרגיית המעבר תלויה ב[[אורביטל]]ים השונים של ה[[אטום]].
41,762

עריכות