הקרב על מוסקבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בזכרונותיהם->בזיכרונותיהם - תיקון תקלדה בקליק |
מ סוביטי ⟸ סובייטי (באמצעות WP:JWB) |
||
שורה 79:
ב-[[23 באוגוסט]] 1941, לאחר שורת ישיבות שהסתיימו ללא הכרעה במהלך חודש אוגוסט, התקבלה לבסוף החלטה בישיבה שנערכה במפקדתו של "הפיהרר" בלאטצן. [[קבוצת ארמיות מרכז]] קיבלה הוראה להפנות את כוחותיה הניידים לסייע למאמצים ההתקפיים של שכנותיה מצפון ומדרום. [[ארמיית הפאנצר השלישית|קבוצת הפאנצר השלישית]] בפיקוד [[הרמן הות]] נשלחה צפונה לסייע במתקפה על לנינגרד, ואילו [[ארמיית הפאנצר השנייה|קבוצת הפאנצר השנייה]], בפיקוד [[היינץ גודריאן]] הופנתה דרומה, כדי לסייע למבצע הכיתור הענקי של הכוחות הסובייטיים במרחב קייב. הכוח שנותר לקבוצת ארמיות מרכז לא היה מסוגל להמשיך במתקפה לכיוון מוסקבה בכוחות עצמו, ולכן ההתקדמות בכיוון זה נדחתה למשך מספר שבועות לפחות. גודריאן טס למפקדתו של היטלר ונפגש איתו, בניסיון נואש לשכנע את האחרון לשנות את דעתו, ולהבין את הצורך במבקע מיידי לכיוון מוסקבה. אולם היטלר דחה אותו על הסף באומרו: "הגנרלים שלי אינם יודעים דבר על הצדדים הכלכליים של המלחמה".
מבחינה טקטית היו השבועות הבאים בין המוצלחים שידע הצבא הגרמני. בצפון הצליחו הכוחות הגרמנים להגיע עד לפאתי העיר לנינגרד ולהשלים את כיתורה של העיר, ואילו בדרום התחוללה מערכת כיתור ענקית אשר הסתיימה בהשלמת הכיבוש של אוקראינה כולה ובהשמדת ארבע ארמיות סובייטיות באזור קייב. הגרמנים טענו שמספר השבויים שנפלו לידיהם במערכה זו עלה על 650,000, ואילו לפי המקורות
==המתקפה על מוסקבה - השלב הראשון==
הגרמנים ריכזו בחזית המרכזית (מול מוסקבה) כמיליון חיילים, ואת מרבית הכוחות הניידים שלחמו בחזית הסובייטית. הם נהנו מעדיפות ניכרת בנשק כבד (טנקים ומטוסים) על הכוח הסובייטי המאולתר שעמד מולם, אולם הזמן פעל לרעתם. גשמי הסתיו החלו לרדת כבר בספטמבר, וב-[[6 באוקטובר]] ירד כבר ה[[שלג]] הראשון. הפיקוד הגרמני, שהעריך שניתן יהיה להכניע את ברית המועצות במלחמת בזק קצרה, לא הכין את הצבא ללחימה בתנאי החורף הרוסי, ולכן עמדו לרשותו פחות מחודשיים כדי להשלים את השגת היעדים של "מבצע ברברוסה" ולכבוש את מוסקבה לפני שהחורף יתחיל במלוא עוזו.
הכוחות הסובייטים בחזית המרכזית - "חזית המילואים", "חזית בריאנסק" ו"חזית קלינין" - שהגנו על מרחב מוסקבה, ספגו אבדות כבדות מאוד בשלב הראשון של המתקפה הגרמנית, אך המשיכו להילחם בעוז. הגרמנים [[כיתור|כיתרו]] כוחות
==ההגנה על מוסקבה==
שורה 93:
לקראת סוף אוקטובר הואטה ההתקדמות הגרמנית ונבלמה כמעט לחלוטין כתוצאה מהתחזקות ההתנגדות הסובייטית על מבואות מוסקבה ותנאי מזג האוויר. גשמי הסתיו הפכו את הדרכים לנהרות של בוץ עמוק, עובדה שהגבילה את יכולת התנועה של כוחות השריון הגרמנים. כשהגיע הכפור בראשית נובמבר, יכלו הגרמנים לשוב ולהשתמש בדרכים, אולם עתה צצה בעיה חדשה - הם לא היו ערוכים ללחימה בחורף. לגייסות הגרמניים חסרו ביגוד חם וחליפות הסוואה לבנות. המנועים של הטנקים וכלי הרכב הממונעים קפאו כאשר הטמפרטורות צנחו אל מתחת לאפס מעלות. חורף 1941–1942 היה קר במיוחד אפילו במונחים רוסיים.
במערכה על מבואות מוסקבה הפגינו הכוחות
ב-[[27 בנובמבר]] הגיעו הכוחות החלוץ הגרמניים בנקודה מסוימת למרחק של 27 ק"מ בלבד מפרברי מוסקבה. כמה גנרלים גרמניים טענו בזיכרונותיהם שניתן היה לראות את צריחי הקרמלין מעמדותיהם הקדמיות, אך נראה שהם התבלבלו, והכוונה הייתה לעיר איסטרה, כ-25 ק"מ ממוסקבה.
|