הבדלים בין גרסאות בדף "המחתרת היהודית בבלגיה"

מ
אין תקציר עריכה
(←‏פעולות המחתרת: עריכה והורדת תבנית)
מ
בחודש יוני 1942, הוציא ה[[ממשל צבאי|ממשל הצבאי]] הגרמני בבלגיה ״צו גירוש״, שנקרא גם ״צו התייצבות לעבודות כפייה במזרח״. מקום הריכוז לפני הגירוש למזרח אירופה – [[פולין]], היה בעיר [[מכלן]] (Malines) ששימשה תחנת מעבר.<ref name=":3" /> הצו עורר מחאה בקרב תושבי בלגיה, החל מפשוטי העם, פקידי ממשלה ופקידי עירייה, פעילים ממוסדות וארגונים, ועד אישי ציבור בכירים ביותר, אשר נחלצו לעזור ולהצילם מידי הנאצים. בין הפעילים שניסו לעזור, היו המלכה-האם [[אליזבת מבוואריה, מלכת הבלגים|אליזבט מבוואריה]], אשר פנתה ל[[אדולף היטלר|היטלר]], בבקשה לבטל את הצו. יתרה מכך, [[אנשי כמורה]] אף הם הצטרפו למחאה, הבולט בהם היה ה[[קרדינל]] ונ-רוי (Van Roey), שהיה ראש הכנסיה הקתולית בבלגיה,<ref name=":7" /> ששלח שלוש פניות ל[[ותיקן]] בבקשת עזרה ליהודים וביטול ״צו הגירוש״.<ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=http://www.moreshet.org/?CategoryID=288&ArticleID=634|הכותב=שלמה קלס|כותרת=הצלת יהודים בבלגיה|אתר=מורשת|מידע נוסף=ילקוט מורשת 37|תאריך=יוני 1984|שפה=עברית|תאריך_וידוא=14 יוני 2020}}</ref>
 
חשוביש להעיר,לציין במִנְהָלשבמִנְהָל האזרחי במדינות [[מזרח אירופה]], שלט ה[[אס אס|אס.אס.]], ואילו בבלגיה ובצפון צרפת שלט [[ממשל צבאי]] (Militar-verwaltung).<ref name=":3" />
 
== הקמת ה״יודנראט״ ופעילותו ==
 
== הקמת המחתרת ==
בלגיה היא המדינה היחידה, לעומת ארצות אחרות, שניתן להתייחס ולדון בפעילות המחתרתית היהודית שבה, הואיל והחברה היהודית בה, בתקופת הכיבוש הגרמני שמה לה למטרה לפעול כנגדו. החל בקיץמקיץ 1942, פעלו קבוצות מחתרת יהודית שהתוו את הדרך להתערערותלערעור מעמד ה״יודנראט״ בעיני השלטונות.<ref name=":6" />
 
בשנת [[1941]], נוסד בעזרתם ובסיועם של ה[[קומוניסטים]] "[[הוועד להגנת היהודים בבלגיה|הוועד להגנת יהודים]]" (C.D.J. - Comité de Défence des Juifs), שהיה ארגון מחתרתי יהודי, אשר הגן על התושבים היהודים ואף על התושבים הבלגיים.<ref name=":3" /> הוועד הוכר כגוף מייצג על ידי תנועת ההתנגדות (הרזיסטאנס) הבלגית, וכן על ידי [[הממשלה הבלגית הגולה]] בלונדוןב[[לונדון]].<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%206107.pdf|הכותב=לוסיין שטיינברג|כותרת=פעולות להצלת יהודים בבלגיה ובצרפת|אתר=יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה|תאריך=|שפה=עברית|תאריך_וידוא=3 אוגוסט 2020}}</ref> הוא ריכז בתוכו את רוב הכוחות והחוגים היהודים המאורגנים,<ref name=":3" /> פרט לשני ארגונים יהודים שלא הצטרפו - נציגי המפלגות הדתיות ו[[הבונד|ה״בונד״]].<ref name=":3" /> ״הוועד להגנת יהודים״, היה למעשה שלוחה של אחד מארגוני המחתרת הגדולים ביותר בבלגיה - ה- F.I (״החזית למען העצמאות -Front de l'indépendance),<ref name=":7" /> שהורכב משתי שלוחות - ה־M.P וה־P.A. ה־P.A, הוקם במתכונת צבאית: חבריו גויסו באופן מלא והשקיעו את כל זמנם למאבק ולחימה; ה־M.P היווה מעין סוג של חיל מילואים מקומי, שהיה מוכן להתייצב לכל קריאה.
 
לאחר שחרור בלגיה מעולה של גרמניה הנאצית, הוכרו על ידי הממשלה הבלגית שני סוגי לוחמי המחתרת: אלו שהשתתפו ב״[[מרי מזוין|מרי מזוין״]], ואלו שהשתתפו רק ב"[[מרי אזרחי|מרי האזרחי]]".<ref name=":3" />
 
"הוועד להגנת יהודים" הוקם ביוזמתו של [[גרט יושפה]] (Ghert Jospa), שהיה קומוניסט פעיל מאוד בקרב ה[[הגירה|מהגרים]] היהודים ב[[בריסל]]. יושפה צרף אליו את מנהיג מפלגת "פעילי ציון שמאל" - [[אבוש ורבר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jwmww2.org/soldier.aspx?id=10960|הכותב=|כותרת=אבוש ורבר|אתר=מוזיאון הלוחם היהודים במלחמת העולם ה-II|תאריך=|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2 אוגוסט 2020}}</ref> (Werber) שהיה נציג שני הכוחות הפעילים היחידים ברחוב היהודי. לאחר הצטרפותו של אבוש ורבר, התוו השניים תוכנית פעולה שהניעה אישים מרכזיים נוספים להצטרף. באוגוסט [[1942]] התקיימה ישיבת היסוד של ה״וועד להגנת יהודים״, ועם הקמתו נוצרה חזית מחתרתית נרחבת ומאוחדת ברחוב היהודי.<ref name=":0" /><ref name=":3" />
"הוועד להגנת יהודים" הוקם ביוזמתו של [[גרט יושפה]] (Ghert Jospa), שהיה קומוניסט פעיל מאוד בקרב
 
ה[[הגירה|מהגרים]] היהודים ב[[בריסל]]. יושפה צרף אליו את מנהיג מפלגת "פעילי ציון שמאל" - [[אבוש ורבר]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jwmww2.org/soldier.aspx?id=10960|הכותב=|כותרת=אבוש ורבר|אתר=מוזיאון הלוחם היהודים במלחמת העולם ה-II|תאריך=|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2 אוגוסט 2020}}</ref> (Werber) שהיה נציג שני הכוחות הפעילים היחידים ברחוב היהודי. לאחר הצטרפותו של אבוש ורבר, התוו השניים תוכנית פעולה שהניעה אישים מרכזיים נוספים להצטרף. באוגוסט [[1942]] התקיימה ישיבת היסוד של ה״וועד להגנת יהודים״, ועם הקמתו נוצרה חזית מחתרתית נרחבת ומאוחדת ברחוב היהודי.<ref name=":0" /><ref name=":3" />
 
אחד הגורמים להצלחת פעילותו של הוועד היה העובדה, שחבריו היו בעלי השקפות ודעות שונות - קומוניסטים, ציונים מכל הגוונים, יהודים בלגים, בלגים רבים שהיו לא יהודים. כל אלה יכלו לשמור על זהותם וייחודם (כלומר, הקומוניסטים נשארו קומוניסטים, הציונים הכללים שמרו על צביונם כציונים כלליים, ואיש ״פועלי ציון שמאל״ נשאר חבר מפלגת ״פועלי ציון שמאל״ וכו').<ref name=":5" />
שני הארגונים ״סולידאריטה״ ו״עזרה הדדית״, פעלו יחד נגד בעלי בתי החרושת לפרוות. אנשיהם שיגרו מכתבי איום לפרוונים, צוירו כרזות על בתי הפרוונים וכן הפיצו כרוזים שכוונו לכלל האוכלוסייה, וקראו להימנע משיתוף פעולה עם הגרמנים. פעילות זו גרמה לכך, שבעלי המפעלים ששיתפו פעולה עם הגרמנים הלשנו על היהודים בפני ה[[גסטפו|גסטאפו]].<ref name=":3" />
 
אחת מקבוצות המחתרת הקטנות, שקמה נגד הגרמנים הייתה ביוזמתו של [[יעקב גוטפרוינד]], אשר צרף אליו שני חייטים - וולף וייכמן (מאוחר יותר הוצא להורג על ידי הגסטאפו) והרשל יעכימעק, כל השלושה התארגנו למאבק נגד המפעלים העובדים למען הגרמנים. במשך הזמן הצטרפו אליהם אקטיביסטים נוספים, ובסופו של דבר הצטרפה הקבוצה לפרטיזנים, שפעלו בבריסל והוענק להם השם ״הבטליון של גוטפרוינד״.<ref name=":3" /> אנשי הקבוצה, עסקו בתכנון פעולות חבלה וטרור כנגד הפרוונים, בתי חרושת שעבדו למען הגרמנים, והמלשינים והבוגדים. בשנת 1942, העלו באש בית חרושת שיצר מדים עבור ה[[ורמאכט|וורמכט]] וכן בית חרושת לייצור [[קאוצ'וק|קאוצ׳וק]]. בסוף אותה שנה, בעת שהתכוננו לפוצץ פסי רכבת נתפסו ונהרגו שניים מאנשי החולייה, ושבוע מאוחר יותר נתפס מפקד החולייה. בתגובה לכך, חדרו אנשי החולייה שנשארו בחיים, לביתו של קצין ס.ס. וירו בו ובאשתו. אחד מחברי החולייה היה מוריס רוזנצוויג (נתפס והוצא להורג).<ref name=":2" /> ברור היה, שהגרמניםהגרמנים הכריזו פרס גבוה למי שיסגיר את הרוצחים. נוסף לכך, השקיעו אנשי הקבוצה מאמץ רב בגילוי מלשינים והתנקשו בהם. אנשי המחתרת היהודית חיבלו בפעולת המוסדות היהודים ומנעו מהם למסור לידי הגרמנים את הכרטסת עם שמות היהודים, שרובם לא היו אזרחים בלגים. באחת הפעולות נפצע גוטפרוינד ואושפז בבית חולים, אולם נחטף על ידי חבריו, והועבר למקום מבטחים.<ref name=":3" />
 
המבצע החשוב ביותר, שהוציאה המחתרת לפועל בעזרת אנשי מחתרת בלגים, היה ההתקפה על רכבת המגורשים - המשלוח ה-20, שיצא ממחנה האיסוף מכלן ב-19 באפריל [[1943]] לכיוון ל[[פולין]]. בתיאום עם קבוצה שהוכנה לכך במחנה המעבר, הצליחו המתקיפים לשחרר כ-600–700 יהודים, כ־200 נתפסו, ואחרים הצליחו להימלט. עשרות נפצעו ולמעלה מ-60 אנשים נהרגו. אלה שהצליחו לברוח ולהימלט, קיבלו עזרה והוסתרו על ידי המחתרת. הייתה זו הפעולה היחידה באירופה שרכבתשבה רכבת אשר הובילה יהודים ל[[מחנה השמדה]] הותקפה.<ref name=":3" />
 
מבצע נוסף, היה התקפה על [[בית החולים טירלמונט]], מבצע שחולצו בו הפצועים שהובאו ממשלוח ה-20. גם מבצע זה גבה קורבנות מאנשי המחתרת.<ref name=":3" />
 
מתוך כ־65,000 יהודים שהיו בבלגיה בשנות המלחמה שרדו כ־35,000. מתוכם ניצלו למעלה מ־23,000 על ידי המחתרת וביניהם כ־3000 ילדים, ואילו כ־10,000 מצאו מקלט בכוחות עצמם.<ref name=":3" /> בתקופת הכיבוש והגירושים למזרח אירופה בעיקר לאושוויץל[[אושוויץ]], נספו כ-29,000 איש.<ref name=":2" />
== לקריאה נוספת ==
* יחיל, ל' (1987), '''השואה''', הוצאת שוקן ירושלים ותל אביב.