צ'ארלס ויטסטון – הבדלי גרסאות

מ
מ (←‏גשר ויטסטון: ויקיזציה)
מ (←‏המצאת הטלגרף: ויקיזציה)
[[קובץ:Cooke and Wheatstone electric telegraph.jpg|טקסט=הטלגרף של קוק וויטסטון|ממוזער|224x224px|ה[[טלגרף]] של קוק וויטסטון]]
אחת מהמצאותיו החשובות של ויטסטון שאף זיכתה אותו בתואר אבירות מטעם המלכה, הייתה המצאת ה[[טלגרף]] החשמלי.
הטלגרף מאפשר שידור הודעות כתובות מבלי שההודעה נישאת על גבי עצם פיזי (כך לדוגמה, [[פקס]] או [[דואר אלקטרוני]] הם אמצעים טלגרפיים){{הערה|[https://eureka.org.il/item/18042/%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%A3 מי המציא את הטלגרף?], באתר אאוריקה!}}.
 
ויטסטון היה הראשון שבנה מכשיר טלגרף לצורכי שימוש מסחריים. הטלגרף נכנס לשימוש בשירות הרכבות האנגלי בשנת 1838.
 
המנגנון הפיזיקלי על פיו פועל מכשיר הטלגרף, כולל הפעלת קודים של פעימות [[זרם חשמלי]] שנעים על גבי חוטי חשמל ומשדרים אינפורמציה למרחקים ארוכים{{הערה|[https://interestingengineering.com/sir-charles-wheatstone-father-of-the-wheatstone-bridge-and-british-electric-telegraph Sir Charles Wheatstone: Father of the Wheatstone Bridge and British Electric Telegraph], באתר Interesting Engineering,{{כ}} 1 במרץ 2018}}.
הטלגרף המקובל מעביר את המידע באמצעות [[קוד מורס]].
 
לאחר שה[[אלקטרומגנט]] הומצא בשנת 1825, ניתן היה באמצעות זרם חשמלי ליצור תנועה מכנית.
רעיון התקשורת החשמלית היה שניתן באמצעות סגירה ופתיחה של ה[[מפסק]] הסוגר את המעגל החשמלי להפעיל את האלקטרומגנט הנמצא רחוק. המפסק, הנקרא מפתח הטלגרף, מאפשר תרגום המידע המקודד לאותות חשמליים.
הזרם החשמלי המועבר למרחקים גדולים נחלש, כתוצאה מאיבודי אנרגיה הנובעים מהתנגדותו החשמלית של ה[[תיל]] המעביר את הזרם. אולם, אלקטרומגנט המורכב עם סליל בעל מספר רב של ליפופים, יכול לפעול גם בזרם נמוך, וכך פותח ה[[ממסר]], המאפשר סגירת מעגלים חשמליים בדרך והוספת אנרגיה לאות המתקדם. כתוצאה מכך, הממסר מאפשר להגביר את האות המועבר בקו החשמלי, ולהעבירו למרחק גדול יותר. הטלגרף הפשוט דרש מפעיל מיומן בצד המשדר, ומפעיל מיומן בצד הקולט. קצב השידור המכסימלי של מידע באמצעות הטלגרף היה של כ-30 מילים בדקה. רק לאחר המצאת ה[[טלפרינטר]], ניתן היה להגדיל בצורה משמעותית את קצב העברת המידע, ולהוריד את רמת המיומנות הנדרשת מהמפעיל. האיש המשדר יכול היה להקליד את המידע באותיות האלף בית, והמכשיר היה מתרגם בצורה אוטומטית את המידע לקוד מורס. גם בצד הקולט היה המכשיר מתרגם את המידע מקוד מורס למילים כתובות{{הערה|רמי אריאלי, [https://stwww1.weizmann.ac.il/communication/?page_id=2086 הטלגרף], באתר מכון ויצמן}}.
את המידע ניתן היה לנקב על סרט עם חורים לפני המשלוח.