עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) – הבדלי גרסאות

בשנת [[1989]] יצאו רבנים חרדים בולטים, בעיקר [[ליטאים (זרם)|ליטאים]], ב[[קול קורא]] האוסר על עיון בספריו של הרב אבן ישראל (אז שטיינזלץ, טרם שינוי שם משפחתו).{{הערה|{{מעריב|גונן גינת|על מה שורפים את שטיינזלץ?|1989/08/21|06200}}}} הרב [[אלעזר מנחם מן שך]] כתב כי על ידי הלימוד של התלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ "סר כל זיק של קדושה ואמונה" והדבר יביא לשכחת התלמוד. עוד תקף את חיבוריו האחרים וטען "שיש בהם דברי מינות ואפיקורסות וחילול כבוד התורה" וכי הרב שטיינזלץ "מעז לדבר בזלזול נורא על האבות הקדושים, ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]], אשר אין לנו כלל תפיסה בגודל מדרגתם והשגתם" ו"ספריו צריכים [[גניזה]], ואסור ללמוד ולעיין בהם ולהכניסם לבית המדרש, והירא דבר ה' ישמור נפשו מלהחזיקם בביתו". אל קריאתו של הרב שך הצטרפו רבנים בולטים ובהם הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב [[אהרן לייב שטיינמן]].{{הערה|{{כיפה||שאל את הרב|שאל-את-הרב/התייחסות-גדולי-ישראל-לרב-שטיינזלץ|כ"ב ניסן ה´תשס"ז}}}} הרב [[שמואל הלוי וואזנר]] פרסם עם בית דינו פסק הלכה לפיו "איסור גמור לעיין ולהפיץ את ספרי הרב שטיינזלץ", בנימוק כי בספרו "תלמוד לכל" ובפירושיו לתלמוד יש "לשונות של זלזול" בחכמי הגמרא. גם הרב [[ניסים קרליץ]] פרסם עם בית דינו פסק הלכה האוסר את ספרי הרב שטיינזלץ. בני הישיבות{{הבהרה|מי הוא הגוף הזה? ואת מי הוא מייצג?}} פרסמו כרזה המכנה אף היא את הספרים ספרי מינות ואפיקורסות אשר דינם שריפה.<ref>[https://www.nli.org.il/he/sheets/NNL_Ephemera700078513/NNL_Ephemera שאני מינות דמשכא, בני הישיבות, תשמ"ט. אוסף הפשקווילים, הספרייה הלאומית]</ref> כתוצאה מכך הוחרם התלמוד המבואר של הרב שטיינזלץ אצל רבים בציבור החרדי, בעיקר בזרם הליטאי.