הבדלים בין גרסאות בדף "אריגה"

נוספו 4 בתים ,  לפני 3 חודשים
(תוספת פיסקה)
'''אֲרִיגָה''' היא אמנות [[טקסטיל]] ו[[מלאכת יד]] עתיקה, שבה הופכים [[חוט]]ים או [[סיב]]ים ליריעת [[בד]] על ידי שילוב חוטי [[שתי וערב|ערב]] לתוך חוטי השתי. אפשר לארוג תוך החזקה ביד של מסגרת קטנה, או על משטח קשיח שעליו אפשר למתוח את חוטי השתי. אפשר לארוג גם באמצעות [[נול]] אריגה.
==סוגי נולים==
ישנם נולים מכל מיני סוגים: 'נול קרקע' שבו מותחים את השתי בין יתדות התקועות באדמה. [[מותן|'נול מותניים']]<ref>{{צ-ספר|מחבר=Myriam Gilby|שם=Free Weaving|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Charles Scribner`s Sons|שנת הוצאה=1976|מהדורה=1976|עמ=49-50|פרק=Looms|ISBN=0-684-14515-4|שפה=אנגלית}}</ref> שבו חוטי השתי קשורים מצד אחד למשהו מקובע וצידם השני קשור למותני האורג/ת שמותחת אותם בעזרת תנועות גופה. נול 'חור חריץ '<ref>{{צ-ספר|מחבר=Grete Kroncke|שם=Simple Weaving|מקום הוצאה=New York|מו"ל=VAN Nostrand|שנת הוצאה=1970|מהדורה=1973|מתרגם=Christine Hauch|עמ=29-36|פרק=Ribbon weaving and darning on a rigid heddle|ISBN=0442299818|שפה=אנגלית}}</ref> [Heddle] שהאריגה בו נעשית על ידי הרמת והורדת לוח שבו יש לסירוגין חורים וחריצים רבים. נול ממסגרת עץ עם או בלי מסמרים. אפשר גם לארוג על מקלות שמוחזקים בידיים או נשענים על קרש, או בעזרת קשי שתייה<ref>{{צ-ספר|מחבר=Sarita r. rainey|שם=WEAVING WITHOUT A LOOM|מקום הוצאה=Worcester Massachusetts|מו"ל=davis|שנת הוצאה=1966|מהדורה=1966|עמ=84|פרק=weaving with drinking straws|כרך=|ISBN=87192-024-7|שפה=אנגלית}}</ref>. נולים שיש להם 'בתי ניר' והם עומדים על שולחן ואורגים בהם בידיים. נולים שעומדים על הרצפה ואורגים עליהם בשילוב ידי האורגות והרגלים שדורכות על [[דוושה|דוושות]] של בתי הנירים. נולים תעשייתיים המופעלים על ידי <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.locallocalhistory.co.uk/brit-land/power/page06.htm|הכותב=|כותרת=1770’s - Water-Powered Textile Mill|אתר=LOCAL HISTORY|תאריך=|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=15.4.2020}}</ref>גלגלי מים<ref>{{צ-ספר|מחבר=Rolf Momberg|שם=Spinner Weber Kleidermacher|מקום הוצאה=Hullhorst, Germany|מו"ל=Kurt Meyer|שנת הוצאה=1998|מהדורה=1998|פרק=Die Letzte Phse der Handweberei|עמ=133-136|ISBN=3-920621-07-7|שפה=גרמנית}}</ref>, מנוע חשמלי או מיכנימכני חיצוני.
==אריגה שלא על גבי נול==
למעשה אפשר לארוג על כל מיני חפצים, משטחים, ענפים, גלגלי מתכת רשת חזקה. גם קרעי נייר אפשר לארוג זה בזה ללא נול. תיקון גרביים נעשה גם הוא באריגה.
==אריגה==
 
בד יכול להיות ארוג במגוון דוגמאות, הנוצרות על ידי השחלת השתי בהרכב מסוים על נירי הנול ועל ידי הרמת והורדת חוטי השתי בצורה מסוימת והשחלת הערב ביניהם. את הדוגמאות השונות<ref>{{צ-ספר|מחבר=Marguerite Porter Davison|שם=A HANDWEARVER`S PATTERN BOOK|מקום הוצאה=Swarthmore, Pennsylvania|מו"ל=Marguerite P. Davison|שנת הוצאה=1944|מהדורה=1977|ISBN=0-9603172-0-1|שפה=אנגלית}}</ref> נוהגים לסמן במספרים בדומה לתווים מוזיקליים על גבי שורות אפקיות אופקיות המסמלות את בתי הניר ואת הדריכות על הדוושה מסמנים על שורות אנכיות.
 
ב[[חיבור אלכסוני]] (Twill) בצבע אחד או בשילובי חוטים בצבעים שונים. ניתן ליצור אריגות מגוונות, המכילות שכבת בד אחת או יותר ויוצרות מבנים ודוגמאות אריגה מורכבות. צורות האריגה השונות משפיעות תכונות הבד, על חוזקו, על הצורה בה הוא סופג נוזלים ועוד.
 
במלאכת האריגה מועבר כל חוט ערב, לסירוגין מעל ומתחת לחוטי השתי (אורכי). המכשיר שבאמצעותו מתבצעת האריגה קרוי [[נול]]. מכונה זו מרימה ומורידה לחלופין את חוטי השתי, כדי לאפשר לחוטי הערב להשתזרלהישזר בהם. חלק חשוב בנול הוא [[בוכייר|הבוכייר]] (הסירה) המוביל את חוטי הערב בין שורות השתי. קיימות עדויות לנולים פרימיטיביים שהיו בשימוש עוד ב[[התקופה הנאוליתית|תקופה הנאוליתית]].
 
כיום מרבית הבדים נארגים על נולים מיכניים שמופעלים על ידי [[מחשב]]. עם זאת, ב[[העולם השלישי|ארצות מתפתחות]], כגון [[הודו]] ו[[נפאל]], עדיין נעשה שימוש נרחב בנולי יד ובנולים המופעלים בעזרת הרגליים.
על נול רגיל אפשר לארוג לא רק משטח בד אחד, אלא כמה משטחי בד אחד מעל השני, ואפשר גם לחבר ביניהם כדי לארוג משטח יותר רחב מהנול, או אפילו אריג [[מרחב תלת-ממדי|תלת ממדי.]] כדי ליצור יותר ממשטח אחד או צינור, צריך שלנול יהיו יותר משני בתי נירים{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:0|{{צ-ספר|מחבר=Betty J. Beard|שם=Fashions From The Loom|מקום הוצאה=Loveland, Colorado|מו"ל=Interwaeve|שנת הוצאה=1980|מהדורה=1980|פרק=Understanding Double Warp Layers|עמ=17|סדרה=|ISBN=0-934026|שפה=אנגלית|oclc=}}}}. אריג תלת ממדי בצורת צינור ארוג כך שאינו זקוק [[תפירה|לתפר]] כדי שיקיף משהו. אפשרות האריגה בתלת מימד מאפשרת יצירת ביגוד ללא תפרים, או עם פחות תפרים.
 
אפשרויות האריגה הזו מעניינתרלוונטית כפתרון למוצרים שונים וגם כשיטה לחסכון בחומר ובזמן הנחוץ לעשיית המוצר המוגמר. מחקרים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.risd.edu/news/stories/brooks-hagan-and-vtrg-make-3d-woven-shoe-with-weavecraft-software/?fbclid=IwAR1C-Pyz67_CdpWgJUHEzFk6WQL_aOXrq534ooaZsUCoJPQHz4zwNc-DEtA|הכותב=Robert Albanese|כותרת=Bold Breaktheoughs in 3D Weaving|אתר=RISD|תאריך=|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=10.8.2019}}}} בנושא נעשים בכמה וכמה אוניברסיטאות.
==אריגים בשרות הרפואה==
צוות חוקרים [[צרפת|מצרפת]], [[קולומביה]] [[ארצות הברית|וארצות הברית]], פיתחו חוט שנוצר מתאי [[עור]] אדם, מהחוט הזה אפשר לארוג טקסטילים אנושיים, לריפוי עור וחלקי גוף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://phys.org/news/2020-02-yarn-skin-cells-woven-human.html?fbclid=IwAR3l81C8AJDAucA14RSNWzoA9JS2EZFcpjBG0EDYogLdI2WzN78kHimMDxs|הכותב=Bob Yirka|כותרת=Yarn created from skin cells can be woven into human textiles|אתר=PHYS Org|תאריך=7/2/2020|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=8.8.2020}}</ref>. המאמר שהפרסםשהתפרסם בכתב העת Acta Biomaterialia, הצוותים מסבירים את תהליך הייצור וכיצד להתאימם לצרכים השונים וכן לאנשים שונים. החומר החדש מוכן לניסויים על בני אדם, בתקווה להביא פתרונות ריפוי מהירמהירים יותר לחלקי גוף פגומים.
 
 
לפירוש המונח 'מעשה אורג' כותבת יעל ישראלי, כי נראה שמדובר באריגה של בגד שלם כצורתו, המוכרת מן הממצאים הארכאולוגיים. 'מעשה חושב' לפי ישראלי, הוא אריג הארוג בדוגמאות מיוחדות הצריכות מומחיות וחישוב של אופן הכנת החוטים{{הערה|אנציקלופדיה מקראית, ערך מלאכה, עמ' 1007}}.
==אמנות באריגה ==
בעוד בדים שנארגו בנולים מיכנייםמכניים בתעשייה נראים לרוב אחידים ,תוצרת האריגה הידנית תמיד הייתה יצירתית וייחודית, האורגים דורכים בכח שונה אחד מהשני על הדוושות. ומהדקים בכוח קצת שונה את הערב, זה גורם לכך שאריג אחד לא יהיה זהה לחלוטין עם אריג אחר. בימי הביניים היו בדים מיועדים לקירות כדי לבודד את הקירות הקפואים, האצילים והעשירים שרצו להראות את מעמדם, שילמו לאורגים שישלבו דימויים שונים בשטיחי הטפטין שהפכו ממסך מבודד לתמונה ארוגה. תמונה ארוגה בניגוד לציור שמן ממוסגר, איפשרה לבעליה גם לגלול אותה ולקחתה עמם כשעברו מבתי החורף לבתי הקיץ שלהם ולהפך. בתי אריגה רבים ברחבי אירופה התמחו באריגת שטיחי קיר עם סיפור.
 
במאה ה20 נראתה חזרה לאריגה ידנית בקבוצות מסוימות בעיקר נשים שחיפשו לעצמן כלי הבעה לאמנות נשית.
בשנת [[1991]] הוצגה '[[המשכן לאמנות על שם חיים אתר|במשכן לאמנות עין חרוד]]' <ref>{{צ-ספר|מחבר=גיל וימר, גליה בר אור , דנוטה וורבלבסקה|שם=הסיב באמנות הפולנית בת זמננו|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=מודן|שנת הוצאה=1991|מהדורה=1991|שפה=עברית , אנגלית|מתרגם=שרה קיטאי}}</ref>התערוכה 'הסיב באמנות [[פולין|הפולנית]] בת ימינו' באצירת גייל וימר, [[גליה בר אור]] ודבורה לויט, בייעוץ של שולה ליטן.
==אריגה ממוחזרת==
ההשקעה הרבה באריגת בד או שטיח, הפכה את הבד או השטיח שנארגו ליקרי ערך. אנשים בדורות הקודמים לא נהגו לזרוק בגדים או חומרים שהיו עדיין בני שימוש. בכל ארץ התפתחה שיטה שונה של שימוש חוזר באריגים המשומשים שלהם, למשל [[יפן|ביפן]] מיחזרו אריגי משי,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://handwovenmagazine.com/rag-weaving-for-the-love-of-rags/|הכותב=Tom Knisely|כותרת=Notes from the Fell: Rag Weaving--For the Love of Rags|אתר=HANDWOVEN|תאריך=13/2/20202|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=24.4.2020}}</ref> ואורגים ארגו מהם [[חגורה|חגורות]] אובי [Obi] לקשירה מעל [[קימונו|לקימונו]]. [[קנדה|בקנדה]] ארגו כיסויי מיטה מ'חוטי בד כותנה', בארצות אירופה מיחזרו אריגי כותנה וצמר וככה התפתחו 'שטיחי סמרטוטים', בהם נארגו קרעי בדים ישנים לתוך שתיים של כותנה או פשתן חזקים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Osma Gallinger Tod and Josephine Couch Del Deo|שם=Designing and Making Handwoven Rugs|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Dover|שנת הוצאה=1957|מהדורה=1976|עמ=115-137|פרק=Rag Rugs|שפה=אנגלית|ISBN=0-486-23391x}}</ref> 'שטיחי הסמרטוטים' שימשו לחימום רצפות, קירות וכריות או לקישוט. מעצם טבעם הם דו צדדיים. כביסים, קלים משטיחים משונצים . אפשר לארגםלאורגם עם דוגמאות או לארוג עם מה שבא ליד ואז מקבלים שלל צבעים.
 
שימוש מחדש באריגים משפחתיים שימש גם מעין בד זיכרון. [[קארל לארסון|קרין לארסון]], [Karin Larsson[ שיחד עם בעלה האמן המעצב [[קארל לארסון|קארל]] [Carl] הייוהיו מיוצרי ה'סגנון השוודי' <ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=Carl And Karin Larsson|מקום הוצאה=Boston|מו"ל=Bulfinch|שנת הוצאה=1997|מהדורה=2001|עמ=178|פרק=Tradition and Innovation|ISBN=0-8212-2713-0|שפה=אנגלית|עריכה=Muchael Snodin and Elisabet Stavenow-Hidemark}}</ref>כתבה על אריגת שטיחי הסמרטוטים שלה : "אני אורגת כעת שטיחי סמרטוטים עם חוטי זיכרון רבים, הנה פסים אדומים מ[[מעיל|המעילים]] האדומים של הילדות, שאני יצרתי ושאבא צייר לעיתים קרובות, הסמרטוטים הלבנים היו פעם בגדי תינוק. הפס עם הכתמים הכחולים היה פעם [[שמלה]] שבה ישבתי [[ציור|כמודל לציור]] בעוד הילדים רצים סביבנו ערומים בין העצים בבולרהולמן [Bullerholmem]".
 
תיעוש תעשיית הטקסטיל, גרם להרבה פסולת טקסטיל,בעיקר מטקסטילים סינתטים שאינם מתפרקים, בסוף המאה ה-20 ותחלת המאה ה-21 התעוררו הרבה חוקרים לבעיתיות שבפסולת זו וקמה תנועה של מעצבים שפיתחו שיטות לניצול יעיל של חומרים הללו. למשל לואיזה סיבז [ Luisa Cevese] שהייתה ראש מחלקת המחקר של מפעל מאנטרו לאריגת משי [ Manetro Milan Silk weaving ] [[מילאנו|במילנו]] התחילה לעבוד רק עם פסולת שולי<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=Scraps , Fashion, Textiles, and Creative Reuse|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Cooper Hewitt|שנת הוצאה=2016|מהדורה=2016|עמ=51-76|פרק=Reimagining Industrial Waste|ISBN=978-1-942303-17-6|שפה=אנגלית|עריכה=Pamela Horn}}</ref> קטעי האריג שנחתכים מן האריגים כבר בזמן האריגה. .היא שילבה אותם בפוליורטאן [Polyurethane] והפכה אותם לבד עמיד חסין מים שממנו מיצריםמייצרים [[תיק|תיקים]] ו[[ארנק|ארנקים]], היא קוראת לתהליך ולקו היצור שלה Riedizioni 'מהדורה מחודשת '.
 
==ראו גם==