חליל – הבדלי גרסאות

כלי משוכלל יותר הדומה לחליל, ונראה שאף התפתח מן החליל, הוא האבוב ודומיו. על כלי זה מנגנים על ידי נשיפה לתוך פיה עם לשונית (בדרך כלל קפיסה חתוכה מצמח הקנה). הלשונית הרועדת מייצרת את הצליל. כלי נגינה מסוג זה, נקראים אוירופונייםאווירופוניים. כלי תזמורת ממשפחה זו הם ה[[אבוב]], ה[[בסון]], ה[[קלרינט]] וה[[סקסופון]].

יש הסוברים כי החליל המקראי ואולי גם זה המוזכר במקורות מתקופת בית שני הוא דווקא כלי נגינה דומה יותר לאבוב, (כלי אוירופוניאווירופוני), ומקור שמו בצליל המאנפף הנובע ממנו, הדומה יותר ליללה או הוללות שמחה.{{הערה|1=מקורות רבים לדעה שהחליל (שהוא לפי דעה זו גם האבוב, וכשם האבוב -) הוא בעל צליל מאנפף. למשל [http://www.ani.org.il/?CategoryID=421&ArticleID=1203 כלי הנגינה שנגנו בהם בבית המקדש] נעמה שחורי, מאמר הרצאה ב'בית מדרש נשים יוצרות'. תמיכה לדבריהם בקינת ירמיהו על חורבן מואב, בו מתואר צליל המיית החליל בדומה לקול יונים. ייתכן גם שזוהי משמעות דבריו של [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tarshimim/zmirot-2.htm כותב הספר שלטי גיבורים] מימי הביניים (הובא בטעות ב[[אתר דעת]] בשם [[יואל ברי"ל]]), למעשה הכתוב מועתק מהספר "שלטי הגבורים" והתמונות מתוך תהלים "זמירות ישראל" ברעסלוי תק"פ (ראו [[שאול שפר]], 'השיר שבמקדש', אחרית דבר, עמ' 120. }}{{הערה|1=תרבות חמרית בארץ-ישראל בימי התלמוד, פרק 13 'החליל והסימפונות', פרופ' [[דניאל שפרבר]], הוצ' [[יד בן צבי]] ו[[אוניברסיטת בר-אילן]]}}