הבדלים בין גרסאות בדף "לואי, נסיך נפוליאון"

מ
ראיון ==> ריאיון
מ
מ (ראיון ==> ריאיון)
לואי הפך לאיש עסקים מצליח, עם מספר מוסדות פיננסיים ב[[אפריקה]]. בשנת [[1951]] הוא שלח זר זיכרון הנושא את הסמלים של נפוליאון ללוויה של [[וילהלם, נסיך הכתר של גרמניה]], בנו של [[וילהלם השני, קיסר גרמניה]]. הדבר נראה כמחווה אירונית של המלוכנים באותה עת, בהתחשב בעובדה ש[[בית הוהנצולרן]] הגרמני הביס את [[בית בונפרטה]], במהלך [[מלחמת צרפת–פרוסיה]] בשנת [[1870]].
 
ב-[[3 במאי]] [[1997]] מת לואי ב[[פראנז'ן]] שב[[שווייץ]], וכשפורסמה [[צוואה|צוואתו]], ב-[[2 בדצמבר]] אותה שנה, נתגלה שכתב כי הירושה תפסח על שארל ותעבור ישירות לנכדו [[ז'אן-כריסטוף, נסיך נפוליאון]], אז בן 11. בראיוןבריאיון ל"[[לה פיגרו]]" באותו יום אמר ז'אן-מאר וארו, המשפטן שחתם על צוואת לואי ומי שמייצג את ז'אן-כריסטוף במאבק הירושה כנגד אביו, כי שארל נפוליאון הפקיע את המורשת הבונפרטית כשהביע בציבור "דעות רפובליקניות ודמוקרטיות... הוא שלל מעצמו את הזכות לירושה כשנישא מחדש ללא רשות אביו... מעשה הנוגד את חוקי המשפחה."
 
בצוואתו, ציין לואי שלושה סימוכין לסמכותו להורות על שלילת מעמדו של בנו כיורש העצר: