שירות הסדר היהודי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ אויר ⟸ אוויר (באמצעות WP:JWB)
שורה 29:
אנשי המשטרה היהודית התעמתו מדי פעם עם יתר האסירים, במיוחד לאחר שהחלו הפשיטות והגירושים למחנות ההשמדה. הם לרוב לא היו אהודים על יתר האסירים. ההיסטוריון והארכיונאי של גטו ורשה, [[עמנואל רינגלבלום]], אף תיאר את השוטרים היהודיים כאכזריים הרבה יותר מהגרמנים, האוקראינים והלטבים.
 
בדצמבר 1942 - רינגלבלום מסביר את הנסיבות הפסיכולוגיות הבלתי רגילות שהשוטרים היהודים בגטו היו נתונים בהם - "איימו עליהם בלי הרף שייקחו אותם, את נשותיהם וילדיהם לאומשלאג... הנחטפים לאומשלגפלאץ ובעיקר הנשים גילו התנגדות. כל זה יצר אוירהאווירה בלתי אפשרית לשוטרים והם התפרעו ועשו מעשים נוראים." אנשי שירות הסדר עמדו בפני דילמה. למשפחותיהם ולהם הובטחה חסינות מפני גירושים, ורבים האמינו שבכך שהם משתתפים באיסוף האנשים לקראת גירושם, הם מגבילים את היקף הגירושים ומצילים חיי יהודים. הם חשו, ובצדק, שאם הגרמנים או האוקראינים או הליטאים השאוליסטים יבצעו את הגירושים, יהיו הגירושים אלימים וחסרי רחמים בהרבה.
 
במיוחד היו לאנשי המשטרה היהודית עימותים קשים עם [[התנגדות יהודית בשואה|המחתרות ותנועות ההתנגדות]] בגטאות, שהתייחסו אליהם בזעם ובסלידה כ[[בוגדים בעמם|בוגדים]] ו[[משתף פעולה|משתפי פעולה]]. ארגון [[אי"ל]] אף הוציא בגטו ורשה "צווים" המורים על הוצאתו להורג של כל מי שיצטרף לשורותיהם. ב-[[25 באוגוסט]] [[1942]] אנשי אי"ל ירו ב[[יוסף שרינסקי]], מפקד המשטרה היהודית בגטו ורשה, אשר שיתף פעולה עם מנגנון המשלוחים, ופצעו אותו קשה. מחליפו, [[יעקב לייקין]], נהרג בחודש אוקטובר.