סדר (דפוס) – הבדלי גרסאות

הסדר הידני השתנה במעט מאז גוטנברג ועד להופעת הסדר המכני, או הממוכן. עיקר השינויים היו בהתמקצעות. בדפוס ששלשל גוטנברג, כל הפעולות נעשו בבית הדפוס, על ידי אותו צוות, החל מיציקת הגופנים מאמהות, הסידור, ההדפסה עצמה, ועד לכריכה. בהמשך, יצא תהליך היציקה מבתי דפוס לבתי יציקה ייעודיים ליצירת גופנים, שמכרו אותם לבתי דפוס. שחרור בית הדפוס ממערכת היציקה פתח את הדלת לבתי דפוס זעירים, עד כדי עובד יחיד, בהם המשיך הצוות הקטן לבצע את כל פעולות הדפוס, החל מכתב יד, נייר ודיו, וכלה בספר כרוך, מודעה, או כל מוצר מוגמר אחר. לצידם התפתחו בתי דפוס גדולים, בהם פעלו עשרות, לעתילעתים מאות סדרים שכל עבודתם הייתה הסדר, ולצידם עובדים רבים נוספים המבצעים את שאר הפעולות. בצורת עבודה זו, ניתן לסדר עיתון שלם בשעות ספורות, חרף העובדה שסדר אחד יכול לסדר כמה עשרות שורות בשעה, וטורים בודדים ביום אחד. כמה מבתי הסדר הגדולים ביותר היו במערכות העיתונים היומיים, והעבודה בהם הייתה קדחתנית. עם כל זאת, תפוקת הסדר הגבילה למעשה את גודל העיתון לארבעה דפים, יותר מזה לא היה מעשי לסדר ביום אחד.

מראשית המאה ה-20, ועד לאמצע שנות החמישים שלה, כמעט כל החומר המודפס בעולם נסדר על לינוטייפ או מונוטייפ, במאות שפות. ללינוטיים הייתה שליטה מוחלטת בדפוס "מהיום להיום", כלומר בעיתונות היומית הכתובה. מוצרים שדרשו תחכום טיפוגרפי בחרו במונוטייפ. הוצאות ספרים בדרך כלל החזיקו מספר מכונות משני הסוגים. כשמדובר במונוטייפ, בה יש הפרדה בין הסידור והיציקה, ניתן לאייש, למשל תריסר "עמדות סדר", עם סדרים שמקלידים ומנקבים סרטי נייר (המקלדת מופעלת באוויר דחוס, והיא שקטה בהרבה ממכונות היציקה הרועשות), והסרטים מזינים שבע או שמונה מכונות יציקה שמפיקות את הגלופות מסודרות ומוכנות להגהה. לצידן יכלו לפעול עוד מספר מכונות לינוטייפ, שהפיקו גלופות למוצרים פשוטים יותר - כמעט כל "ספרי הכיס", או הספרים ב[[כריכה רכה]] ניתנים לסידור בלינוטייפ, שהיא זריזה ויעילה יותר בסידור - עובד אחד מפיק הספק דומה לשניים הנחוצים להפעלת המונוטייפ, סדר ומפעיל.