חמדת ימים (ספר) – הבדלי גרסאות

השימוש בספר נפוץ ומקובל בעיקר בין חכמי הספרדים, ומנהגים קבליים שונים שמקורם בספר השתרשו בכל קהילות ישראל. גם בחוגי ה[[חסידות]] לא הייתה תמימות דעים באשר לספר, היו שוללים והיו מזכים. התנגדות חריפה הובעה בידי אדמו"רי [[קומרנא]] בספריהם, ו[[זידיטשוב]]. דעה חיובית אודות הספר הביע{{הערה|מסורת בע"פ. מופיע בספר "הגאון החסיד מווילנא", עמ' קמב-קמג}} רבי [[חיים מוולוז'ין]], תלמידו של [[הגאון מווילנה]], באומרו כי מאחר שהגר"א שיבח מאמר המופיע בספר, אם כן אין לדבר דברי גנאי על הספר.

מאידך, הרב [[מרדכי אליהו]] אמר "מאותו יום שקראתי ב[[יהודה פתיה|מנחת יהודה]] על כך, אינני מחזיק בביתי את הספר 'חמדת הימים', למרות שהוא ספר יפה מאד." כן אמר הרב אליהו שרבי [[יוסף חיים]] בעל הבן איש חי חיבר את ספרו '[[לשון חכמים (ספר)|לשון חכמים]]' בעיקר כדי שלא ישתמשו בספר 'חמדת ימים'.{{הערה|הרב מרדכי אליהו, [http://www.harav.org/tzof/265.html קול צופיך 265, בהר בחוקותי, תשס"ד]}} לעומת זאת, יש הטוענים שהבן איש חי הסכים לספר 'חמדת ימים' והביאו ראיה לכך ממהמהעובדה שמביאשציטט בספריו כמהמספר פעמים מדברי הספר.