שירות בתי הסוהר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הר הכרמל ==> הכרמל
←‏שנות ה-60 וה-70 ובית הספר לסוהרים: הוספת מידע ועריכה לערך.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 51:
בשנה 1968 החליט נציב בתי הסוהר [[אריה ניר]] להקים בסמוך לכלא נווה תרצה "בית ספר ארצי לסוהרים ולקצינים", ומינה למפקדו הראשון את [[דב גולדברד]]. לאחר מותו של ניר נקרא בית הספר על שמו{{הערה|{{דבר||בסיס אייל ע"ש גונדר אריה ניר|1978/06/27|00407}}}} בית הספר עבר לאחר מכן למתחם הקרוב לבסיס [[מג"ב]] ב"אייל", בשנת 1994 חזר בית הספר לרמלה, למתחם הצמוד לנציבות שב"ס. בשנת 2017 עבר מתחם "בית הספר לקצינים וסוהרים" למתחם ייעודי גדול ומתקדם שמתאים לצורכי התפתחות וגידול הארגון, מתחם "שערי אברהם" המחודש הסמוך לצומת קסטינה מכיל חדרי לימוד מחודשים, חדרי שינה, מגרשי ספורט, וחדרי לימוד "קרב מגע", וכן מבנה המשמש "מדמה אגף" הבנוי כאגף בבית הסוהר ללימוד מעשי לעבודת הסוהר.
 
אתבמהלך השניםשנות הללוה-60 וה-70 ליוו את שב"ס בעיות צפיפות, ותנאי מחיה קשים של האסירים, מה שגרם לאלימות רבה מצד האסירים ולניסיונות בריחה מהכלא. גם בבתי הכלא החדשים נאלצו האסירים לישון על רצפת הכלא ובתנאי צפיפות קשים.
 
בליל 8 בינואר 1979 ברחו מבית הסוהר המרכזי ברמלה שמונה אסירים. בריחתם עוררה דאגה רבה בשל מסוכנותם של האסירים וגם בשל הקלות שבה ברחו מבית הסוהר השמור ביותר במדינה. בעקבות הבריחה הוקמה [[ועדת חקירה]] שמצאה כי חילופים תכופים של קצינים בכירים בכלא, כמו קצין הביטחון וקצין המודיעין, גרמו לירידת המשמעת של האסירים ולליקויים משמעותיים ברמת הביטחון של הכלא. בנוסף, המפקד האחרון שמונה לכלא רמלה קיבל הכשרה לקויה מפאת קוצר הזמן. גם סגל הסוהרים באותה תקופה היה חסר השכלה נאותה ולא עבר קורסים והכשרות המתאימים לתפקידם{{הערה|שם=timor}}.