לידיה זבצקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 0 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
|||
שורה 45:
בנוסף, זכו העבודות להצלחה כלכלית ונמכרו לאוספים שונים ביניהם אוסף מלון היאט בירושלים, אוסף עיריית ירושלים ועוד. בשנת [[1994]] הציגה זבצקי את סדרת הכדים בתערוכה בקגלבנן גלרי ב[[סטוקהולם]] ובשנת [[1995]] בקמרס גלרי ב[[בורגהולם]], [[שוודיה]].
בשנת [[1998]] הציגה זביצקי בתערוכה קבוצתית מיצב גדול ממדים בשם "רטוב/שרוף" שבמרכזו כורסה העשויה מ-50 חבילות של חימר הארוז עדיין בשקית המקורית שלו. עבודה זו ביקשה לבחון את אופן היווצרותו של דימוי מודרני וארכאי גם יחד, המכיל בתוכו את "פרדוקס הפירוק וההפרדה".{{הערה|ראו: נאור, דפנה (אוצרת), "שבע עבודות גדולות", גלריה המומחה, נווה צדק, תל אביב, 1998.}} סביב הכיסא פוזרו חלקי פיסול ופרגמנטים המושפעים מאמנות עתיקה.{{הערה|ראו: שוורצמן, ציפי, "סרט, חבל, אבן", מקור ראשון, 5 ביולי 1998.}} באותה שנה נחנך גם הפסל הסביבתי "אואזיס" שיצר [[ישראל הדני]] בסמוך לכניסה הצפונית ל[[באר שבע]] ובפרויקט השתתפה זבצקי כשיצרה עבודות קרמיקה רבות שעטפו והשתלבו במגדלי שהוצבו במסגרת הפרויקט.
את השפעת האמנות העתיקה ניתן למצוא גם בעבודות שהוצגו בשנת [[1999]] בתערוכה בשם "כתישה ושחיקה" ב[[גלריה פריסקופ]] בתל אביב. בתערוכה הציגה פסלי קרמיקה הנדמים כשברי כלים עתיקים המשולבים בדימויים צמחיים פנטסטיים.{{הערה|ראו: ברקוביץ, אריה, "על סף האמנות", בעיתון הארץ, 17 במאי 1999.}}
| |||