גבי שושן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למיקי שביב
שורה 22:
אלבומו השני, "שירים שאהבנו", שיצא ב-1974 בחברת התקליטים "קוליפון", שהתמחתה במוזיקה מזרחית, היה כבר כולו בעברית. בלטו בו השירים: "להשתטות לפעמים" (מילים: אילן גולדהירש, לחן: מרקו בכר, עיבוד: אלדד שרים) "ילדה קטנה" (מילים: [[סמדר שיר]], לחן: צביקה נוי, עיבוד שלמה מזרחי), "גברת שוש" (מילים ולחן: [[עוזי חיטמן]], עיבוד: שלמה מזרחי), "תודה לאבא ואמא" (מילים יענקל'ה רוטבליט, לחן: יצחק קלפטר, עיבוד: שלמה מזרחי). בהקלטות האלבום השתתפו חברי להקת "הבמה החשמלית", הרכב הליווי "או שכן או שלא", [[אלדד שרים]], [[אלונה טוראל]], דודי רוזנטל בפסנתר וסינתיסייזר מוג, חיים רומנו, ויצחק קלפטר בגיטרות, [[אלי מגן]] בבס, ו[[מאיר ישראל]] בתופים. בקולות רקע השתתפו נאוה ברוכין (מהנשמות הטהורות), [[גלי עטרי]], וחברי "אף אוזן גרון".
 
ב-[[1975]] נסע ל[[ארצות הברית]] ושההעם שםרעייתו כעשרהטריה. שנים,השניים השתקעו ב[[ניו יורק]] ונולד להם בן. הופיע בפני יהודים בשירי ארץ ישראל, שיחק בסרטים ובפרסומות והקים הרכב בשם "זברה". באותהבני תקופההזוג נפרדו תוך זמן קצר, יחסית, והחלו בהליכי גירושין. ב-[[1977]], לאחר סיום הליכי הגירושין, עבר שושן ל[[לוס אנג'לס]]. שם התמכר ל[[קוקאין]] ונגמלולאחר זמן מה עבר טיפול גמילה. {{הערה|{{מעריב|מיכל קפרא|גבי שושן? נעים להיזכר!|1985/06/28|09100}}}} על תקופת הקוקאין סיפר: "זה היה ממש לא כיף כל התקופה הזו. לא הקוקאין, שהיה כיף, אלא הכסף שנגמר - זה מה שהיה לא כיף בכל הסיפור הזה." הוא שב לניו יורק ומצא עבודה במועדון "פינג'אן" הישראלי ומאוחר יותר חזר שוב לסמים. לאחר שפוטר מהמועדון ונגמל מהסמים מצא עבודה במועדון "שירוקו" של [[אריס סאן]], שם עבד כשלוש שנים.
 
===החזרה לישראל===