אורי ורבר – הבדלי גרסאות

 

==ביוגרפיה==

 

בשנת 1949 הקים יחד עם חבריו ל[[גרעין התיישבות|גרעין ההתיישבות]] את [[קיבוץ]] [[משאבי שדה]].

 

 

[[קובץ:Uri werber with Balas.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אורי ורבר (משמאל) עם ממציא הטפטפת, [[שמחה בלאס]]]]

בשנת 1967–1969 פרש ורבר זמנית מתפקיד מנהל המפעל, ויצא לשליחות של שנתיים בארצות הברית מטעם [[הסוכנות היהודית]], כשליח בתנועת [[הבונים דרור]], ועסק בהדרכה ובהקמה של גרעיני עלייה. השהות בבוסטון איפשרה למשפחה להעניק טיפול חדשני במחלת הסכרת שממנה סבל בנו הבכור של ורבר, בועז.

 

 

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] שרת ורבר כסמל מבצעים ב[[סיני]] בחמ"ל של [[אריאל שרון]]. הוא המשיך שירותו במילואים ב[[חיל הנדסה|חיל הנדסה קרבית]] עד גיל 55.

בשנת 1976 היה ורבר בין המייסדים של [[התנועה הדמוקרטית לשינוי]]. כפעיל מרכזי במפלגה החדשה, היה ורבר אחראי לגיוס תמיכה במגזר ההתיישבות העובדת כולה (קיבוצים ומושבים). פגישותיו הרבות עם חברי הקיבוצים הניעה רבים מהם לנטוש את ההצבעה המסורתית ל[[מפלגת העבודה]], וב{{ה|בחירות לכנסת התשיעית}} קיבלה המפלגה החדשה כ-25% מהקולות בקיבוצים. בקיבוצו חצרים היה שיעור ההצבעה לד"ש יותר מ-75%.

 

 

בשנת 1988 קיבל ורבר בשם המפעל את פרס היצואן המצטיין מידי נשיא מדינת ישראל, [[חיים הרצוג]].

 

 

 

==משפחתו==

 

==קישורים חיצוניים==