דונלד ריגן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 11:
ב-[[1946]], לאחר המלחמה, הצטרף ריגן לחברת [[מריל לינץ']], כמנהל חשבונות מתלמד. הא התקדם בסולם הדרגות ובסופו של דבר היה ב-[[1971]] ליושב הראש והמנהל הכללי של החברה. בשנה זו הונפקו מניות החברה לציבור. בתפקד זה הוא שימש עד [[1980]].
 
ריגן היה אחד מהמנהלים המקוריים של התאגיד להגנה על משקיעים בניירות ערך {{אנג|Securities Investor Protection Corporation}} ושימש כסגן יושב ראש [[הבורסה לניירות ערך בניו יורק]] בשנים [[1973]] - [[1975]]. הוא היה תומך מרכזי בחברות [[בורקרברוקר#ברוקראז'|ברוקראז']] חדשות שהונפקו לציבור, משימה שאותה הוא ראה כצעד חשוב במודרניזציה של [[וול סטריט]]. בניהולו עברה מריל לינץ' את [[הנפקה ראשונה לציבור|ההנפקה הראשונה שלה לציבור]] ביוני [[1971]] והייתה לחברת וול סטריט השנייה שעברה מהלך כזה. במהלך התקופה בה שימש בשני תפקידים אלו, דחף ריגן להפסקת הנוהג של עמלות מינימום קבועות ל[[ברוקר]]ים, שהיו התשלומים שחבורת הברוקראז' גבו מהלקוחות על כל פעולת קנייה ומכירה של ניירות ערך שנעשו בשמם. ריגן ראה את המצב הזה כמגבלה בעלת אופי [[קרטל]]י. שדלנותו בנושא הייתה בעלת חשיבות בביטול העמלות הללו ב-[[1975]].
 
==בממשל רייגן==
ב-[[1981]] מינה הנשיא [[רונלד רייגן]] את ריגן כ[[מזכיר האוצר של ארצות הברית|מזכיר האוצר]] בממשלו, והפך אותו לדוברו לנושאי המדיניות הכלכלית שלו, שכונתה "רייגנומיקס". הוא סייע לתכנן את השינויים בחוקי המיסים, להפחית את שיעורי [[מס הכנסה|מס ההכנסה]], ולהעלאת המיסוי לתאגידים. ב-[[1985]] הוא החליף במפתיע תפקידים עם [[ראש סגל הבית הלבן]], [[ג'יימס בייקר]]. כראש הסגל היה ריגן מעורב ברמה היומיומית בניהול מדיניות [[הבית הלבן]], וכתוצאה מכך הוביל בהמשך יורשו של ריגן בתפקיד, [[הווארד בייקר]], מהלך לתיקון המצב בו נחשב ריגן כ"ראש ממשלה" בתוך מה שהפך בהדרגה ל"נשיאות קיסרית" {{אנג|Imperial Presidency}}. במהלך ארבע שנותיו כמזכיר האוצר, לא קיים ריגן אפילו פגישה אחת בארבע עיניים עם הנשיא רייגן. ריגן נאלץ להתפטר בשל אי הסכמות חוזרות ונשנות עם [[הגברת הראשונה של ארצות הברית|הגברת הראשונה]] [[ננסי רייגן]] על כך שלא עלה בידו להכיל את הנזק הפוליטי המתמשך שנגרם לנשיא בשל [[פרשת איראן-קונטראס]].