גדעון ביגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 16:
גדעון ביגר נולד וגדל ב[[ירושלים]], הוא דור שמיני בעיר מצד אביו. סבו עבר טרגדיה ב[[מלחמת העולם הראשונה]]: אשתו נהרגה ושנים מילדיו נפטרו ממחלות. לאחר המלחמה, ב-1922/3, היה סבו ממייסדי [[בת ים]] (שנקראה אז "בית וגן") וחי בה חמישים שנה. אביו שהתחנך בירושלים למד [[רפואה]] ב[[איטליה]] ושירת כרופא ב[[צה"ל]] מיום הקמתו ועד לפטירתו בשנת 1973.
ביגר שירת ב[[חטיבה 16]] במהלך [[מלחמת ששת הימים]] והשתתף בלחימה ב{{ה|גדה המערבית}}. שירת כשליש מילואים באחד מגדודי החטיבה במלחמת יום כיפור ושהה עם הגדוד כחצי שנה ממערב לתעלת סואץ. במלחמת לבנון הראשונה שימש קצין חינוך של החטיבה בשהותה בלבנון בקיץ 1982.{{מקור}}
ביגר למד ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], בה השלים [[תואר ראשון]] בגאוגרפיה ו[[היסטוריה]] ב-[[1971]], [[תואר שני]] בגאוגרפיה ב-[[1974]], וב-1980 [[דוקטורט]] בנושא, "בחינה גאוגרפית של השפעות השלטון בארץ ישראל 1929-1917", שראה אור כספר שנקרא בעברית '''מושבת כתר או בית לאומי: השפעת השלטון הבריטי על ארץ-ישראל, 1930-1917''' ובאנגלית '''An Empire in the Holy Land – Historical Geography of the British Administration in Palestine, 1929-1917'''. הספר סוקר ומנתח את הפעילות המרחבית של שלטון [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]], בניית [[כביש]]ים [[מסילת רכבת|ומסילות ברזל]], [[ייעור]], ייבוש [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]], בניית מערכות [[חינוך]] ו[[בריאות]], קביעת גבולות הארץ ועוד. מנחהו לדוקטורט היה פרופסור [[יהושע בן אריה]], מייסד אסכולת [[גאוגרפיה היסטורית|הגאוגרפיה ההיסטורית]] במחקר המדעי הישראלי.
שורה 28:
===שכונות גנים===
גדעון ביגר הכניס את המושג [[שכונת גנים|שכונות גנים]] לספרות המדעית הישראלית תוך שהדגיש את ההבדל בין ערי גנים לשכונות גנים. מאמרו הראשון,{{הערה|{{קתדרה||שכונות הגנים בירושלים – יסודם והתפתחותם בראשית תקופת השלטון הבריטי|6.2|6, תשל"ח עמ' 132-108}}}} עסק בחמש [[שכונות הגנים בירושלים|שכונות הגנים הראשונות בירושלים]]: [[בית הכרם]], [[רחביה]], [[בית וגן]], [[קריית משה]] ו[[תלפיות]]. בריכוז של זמן ומקום הייתה זו תופעה מיוחדת, היום שכונות '[[בנה ביתך]]' בנויות בצורה זו.
===חקר הגבולות===
שורה 72:
בעבר עסק ביגר בין השאר בפרויקט בהשתתפות חוקרים [[ישראלים]] ו[[פלסטינים]], שמטרתו הייתה להוציא [[אטלס (ספר מפות)|אטלס]] של [[מלחמת העצמאות]] ושיכלול גם את הכפרים הערביים והיהודיים שנהרסו ב-1948. גדעון ביגר נתן את התשומה הגאוגרפית לפרויקט שבשלב זה הוקפא.
באחרונה עסק במחקר תופעות ייחודיות בגבולות מדינת ישראל ובהם האזורים המפורזים מול סוריה ושטח ההפקר ב[[לטרון]].עם תלמידו, ד"ר יורם פריד, כתב מאמרים על מעורבותו של צה"ל בעצוב פני המדינה לאחר הקמתה.
==ספרים שכתב==
שורה 84:
* '''An Empire in the Holy Land''', New York, 1994.
* '''The Boundaries of Modern Palestine''', London, 2004.
Green Dress for a country (with Nili Liphscitz), Jerusalem, 2001
</div>
==ספרים שערך==
* '''מי ומה בתל אביב''', תל אביב, 1981.
*''' ההיסטוריה של תל אביב''' (יחד עם [[יעקב שביט]]), הוצאת רמות, '''כרך א – משכונות לעיר''', 2001, '''כרך ב – מעיר מדינה לעיר במדינה''', 2007, כרך ג - 2013'''כרך ד – עיר מטרופולין''', 2004.
<div style="direction: ltr;">
* '''Ideology and Landscape in Historical Perspective''',(With Allen Baker), Cambridge University Press, 1992
שורה 96 ⟵ 97:
==מאמרים נבחרים==
* {{רמב"י|ביגר, גדעון|Biger, Gideon}}
* {{קתדרה||'שכונות הגנים' בירושלים - תכנונן
* {{קתדרה||קביעת הגבול המזרחי של ארץ-ישראל המנדטורית|20.13|20, יולי 1981}}
* {{קתדרה|דב גביש וגדעון ביגר|לתולדות המיפוי האווירי בארץ-ישראל: מפות עיר ראשונות מתצלומי-אוויר|20.3|20, יולי 1981}}
| |||