הבדלים בין גרסאות בדף "ההסתדרות הציונית הדסה"

מ
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
בשנים שלאחר מכן גדל הארגון. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוא שלח לארץ ישראל מתנדבות נוספות ואספקת מוצרים, אולם אלו נעצרו על ידי הבריטים{{הערה|{{הצפירה||העזרה המדיצינית לארץ ישראל|1916/09/13|00205}}}}. ב-[[1918]] הגיעה משלחת של 45 רופאים, אחיות, ואנשי תחזוקה, שהקימו בתי חולים ב[[צפת]], ב[[יפו]] וב[[טבריה]]. כמו כן חודש [[בית החולים מאיר רוטשילד]] בירושלים. בעקבות הגעת המשלחת הרפואית, התגלה צורך בהכשרת אחיות, בעקבות כך הוקם ב-1918 [[בית הספר לאחיות של הסתדרות מדיצינית הדסה]]. ב-[[1920]] הגיעה הנרייטה סאלד לארץ ישראל לסייע לקבוצה, ונשארה בה עד מותה ב-[[1945]]. ב-[[1921]] הקימה ברטה לנדסמן, אחות בהדסה, את תחנת הבריאות הראשונה לפעוטות, "[[טיפת חלב]]". היוזמה זכתה לביקוש רב, ובייחוד פעילות משלוח החלב למשפחות נזקקות על גבי [[חמור]]ים. באותה שנה גם נפתח בית חולים של הדסה ב[[תל אביב]] ולאחר מכן ב[[חיפה]], ו-22 נשים צעירות סיימו הכשרת אחיות בבית הספר לאחיות של הדסה. ארגון הדסה הקים גני משחקים ("גני גוגנהיים") בשכונות יהודיות וערביות בזכות תרומה שהעלתה [[ברטה גוגנהיים]].
 
החל משנות העשרים של [[המאה ה-20]] הדסה הפעילה ברחבי [[ארץ ישראל]] את "הרופאים הנודדים" אשר לא פעלו מתוך מרפאת קבע. ה[[רופא נודד|הרופא הנודד]] בדק תלמידים ודיווח על כך למועצה המדיצינית של הדסה. בהוראת "הדסה" הוא אף נטל על עצמו את העבודה ההיגיינית - סניטרית ביישובים אילו. בשנת 1927 המשכורת ש"הדסה" הציעה ל"רופא הנודד" הסתכמה ב- עשריםבעשרים ושבע לירות לחודש, ו - תשעותשע לירות הוצאות אש"ל.{{הערה|ד"ר [[אפרים סיני]], "במלוא העין - מעולמו של רופא", צ'ריקובר הוצאה לאור, 1994, עמודים 117-118}}.
בעקבות היחלשות התנועה הציונית בארצות הברית, זכתה הדסה לעצמאות ארגונית כמעט מוחלטת החל מתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-20]] ועד ל[[מלחמת העולם השנייה]]. במהלך שנים אלו תמכה חלק מהנהגת הדסה בדעותיה של [[ברית שלום]], דבר שיצר מתחים ביחסיה עם הגופים האחרים בהנהגה הציונית בארצות הברית. עם זאת, הדסה לא קיבלה החלטה רשמית לגבי מטרות התנועה הציונית אלא רק כאשר קיבלה (לאחר מאבקים פנימיים קשים) את [[תוכנית בילטמור]] ב-[[1942]].