הבדלים בין גרסאות בדף "יום-טוב ליפמן הלר"

קידוד קישורים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
(קידוד קישורים)
{{אישיות רבנית
| שם = רבי יום טוב ליפמן הלר
| שם בשפת המקור =
| תמונה = [[קובץ:פולין 196.jpg|לא ממוסגר]]
| כיתוב = מצבת קברו המחודשת בבית הקברות היהודי ב[[קרקוב]]
| תאריך פטירה = [[1654]]
| מקום פטירה = {{דגל|האיחוד הפולני-ליטאי}} [[קרקוב]], [[האיחוד הפולני-ליטאי]]
| סיבת המוות =
| מקום קבורה =
| מדינה =
| תאריך לידה עברי = [[ה'של"ט]]
| תאריך פטירה עברי = [[ו' באלול]] [[ה'תי"ד]]
| מקום פעילות =
| תקופת פעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =
| תפקידים נוספים =
| רבותיו = [[מהר"ל מפראג]]
| תלמידיו =
| בני דורו =
| חיבוריו = '''תוספות יום טוב''',{{ש}}פרושים והערות ל[[פסקי הרא"ש]]
| בן זוג =
| בת זוג =
| צאצאים =
| פרסים והוקרה =
| חתימה =
}}
רבי '''גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין''' ([[ה'של"ט]] [[1579]] - [[ו' באלול]]{{הערה|על התאריך השגוי המופיע על גבי מצבתו, ראו להלן בערך.}} [[ה'תי"ד]] [[1654]]) - (מכונה "'''התוספות יום-טוב'''") היה מגדולי חכמי [[אשכנז]] ו[[פולין]] ומגדולי פרשני ה[[משנה]], בעל פירוש "תוספת{{הערה|המחבר נתן את השם "'''תוספת''' יום טוב" כפי שניתן לראות בבירור בדף השער של ההוצאות הראשונות, וכן כותב בהקדמתו: ''על כן ראיתי כי נאות לקרוא חבור זה בשם תוספת יום טוב על שם הפועל והפעול כי זה נושאו שהוסיף ביאור על ביאור הרע"ב ז"ל. {{Citation|url=https://commons.wikimedia.org/wiki/File:%D7%A9%D7%A2%D7%A8_שער_-_%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A1_%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%92_%D7%A9%D7%A2%D7%94_דפוס_פראג_שעה.png|date=2018-06-03|title=English: Scan of the title page of the Mishna with the Tosefet Yom Tov - printed in Prague in the lifetime of the author.|accessdate=2019-07-15|first=|last=Mishna}}{{Citation|url=https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Krakov_Tosefet_Yom_Tov.png|date=2018-06-03|title=English: Part of the Tosefet Yom Tov preface to his commentary, published in Cracow|accessdate=2019-07-15|first=|last=Mishna}}''}} יום טוב" על המשנה אשר על שמו הוא מכונה.
 
==קורות חייו==
נולד בשנת [[1579]] ב[[וולרשטיין]] שב[[בוואריה]]. אביו רבי נתן ולרשטיין נפטר לפני שנולד. גדל אצל סבו רבי משה ולרשטיין. בצעירותו למד אצל ה[[מהר"ל]] מ[[פראג]] ונחשב לבכיר תלמידיו. למד גם אצל ה[[שלמה אפרים מלונטשיץ|כלי יקר]]. בנוסף לבקיאותו הרבה ב[[משנה|ש"ס]] ובפוסקים, עסק ב[[קבלה]], ב[[פילוסופיה]] וב[[דקדוק]] ורכש השכלה נרחבת ב[[מתמטיקה]], ב[[אסטרונומיה]] וב[[מדעי הטבע]]. בגיל 18 נתמנה ל[[דיין (הלכה)|דיין]] בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים. ב-[[1624]] ([[חשוון]] [[ה'שפ"ה]]) נתמנה לרב ב[[ניקלשבורג]], ובר"ח אדר באותה השנה, כ[[אב"ד|אב בית דין]] ב[[וינה|ווינה]].{{הערה|{{גדולי ישראל|ג|38|ר' יום טוב ליפמן הלר|עמודים=727}}}}
 
בשנת [[ה'שפ"ז]] חזר לפראג ונתמנה כרב העיר, אך כהונתו במשרה זו לא ארכה. שונאיו הלשינו עליו לפני [[פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הקיסר פרדיננד השני]] והאשימו אותו בזלזול ב[[בית הבסבורג]] ובפגיעה ב[[נצרות]] בדברים שכתב בספריו. ב-[[1629]] ([[ה'שפ"ט]]) נאסר והואשם בהפרת הוראות ה[[אפיפיור]] לשרוף את [[התלמוד הבבלי]], ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו, [[ה' בתמוז]], קבע כתענית לצאצאיו. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו. את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "'''א'''יכה '''י'''שבה '''ב'''דד '''ה'''עיר"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hebrewbooks.org/9529|כותרת=HebrewBooks.org Sefer Detail: מגילת איבה -- הלר, יום טוב ליפמן בן נתן, 1579-1654|אתר=www.hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2017-03-07}}}}
* רבקה, נישאה לרב צבי הירש מפראג, אבי משפחת אייכנשטיין, שממנה יצאה שושלת אדמור"י [[חסידות זידיטשוב|זידיטשוב]] ו[[חסידות קומרנא|קומרנא]].
מצאצאיו:
* מחשובי [[האחרונים]], הרב [[יהודה כהנא הלר]] מחבר קונטרס הספקות ואחיו הרב [[אריה לייב הכהן]] מחבר [[קצות החושן]].
** מצאצאי קונטרס הספקות - משפחות אדמורים מחצר חסידות תולדות אהרן וכן משפחת כהנא ספינקא-זידיטשוב
* הרב [[יצחק פייגנבוים]], אב"ד ורשה.
*העיתונאי [[אור הלר]], הוא אחד מצאצאיו.