מקלעת כבידתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
הורדתי את הערך לגבי בראשית שאיננו נכון כלל. היא לא משתמשת במקלעת כבידתית וכל השימוש במסלולים הולכים וגדלים חוסך פחות מחצי אחוז מכמות הדלק הדרושה להגעה לירח. משתמשים בשיטה זו כיוון שהיינו טרמפיסטים ולא יכלנו לקבוע את מועד השיגור המדוייק.
שורה 24:
* הגשושית [[Parker Solar Probe]] שוגרה ב-12 באוגוסט [[2018 במדע|2018]]. היא תוכננה לבצע כמה תמרונים סביב ל[[נוגה]] על מנת להוריד את ה[[תנע זוויתי|תנע הזוויתי]] שלה, וכך להגיע למסלול יותר קרוב לשמש.
* סוכנות החלל היפנית JAXA יחד עם [[סוכנות החלל האירופית]] שיגרו ב־20 באוקטובר 2018 את הגשושית BepiColombo {{אנ|BepiColombo}} שצפויה להגיע בשלהי דצמבר 2025 אל [[כוכב חמה]] עם שתי מקפות מחקר. הגשושית תבצע תמרונים אליפטיים סביב ל[[כדור הארץ]] (פעם אחת), וסביב לנוגה (פעמיים). הגשושית קרויה על שמו של [[ג'וזפה קולומבו]] {{אנ|Giuseppe Colombo}}, הוגה הרעיון של שימוש במקלעת כבידתית עבור גשושיות.
* הגשושית הישראלית [[בראשית (גשושית)|בראשית]] ששוגרה ב-[[22 בפברואר]] [[2019]], משתמשת בטכניקה שנקראת [[תמרון מעבר ירחי]] עם רעיון דומה, רק שתוספת המהירות נעשית על ידי הגשושית עצמה. על ידי הפעלת מבערים בנקודת [[פריגיאה|הפריגיאה]] הגשושית צוברת מהירות, ולכן המסלול האליפטי שלה הולך ומתארך. לאחר מספר הקפות המרחק המקסימלי שלה מכדור הארץ יגדל עד לכ-400 אלף קילומטר, ולמעשה יחצה את מסלול הירח מסביב לכדור הארץ. כשהיא תחלוף בסמוך לירח עצמו היא תפעיל את [[מנוע רקטי|המנועים הרקטים]] שלה כדי להאט, להילכד בשדה הכבידה שלו, ולהקיף אותו במסלולים הולכים וקטנים עד שתגיע לנתיב הנחיתה תוך כחודשיים בחיסכון גדול מאוד של דלק למשימה מסוג כזה.
 
==אזכורים==