לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים, החלפות (רלוונטי, 3 ביולי 2014, הטיה )
שורה 6:
 
== אודות הלקסיקון ==
באתר הלקסיקון 1355 ערכים שמעודכנים ברובם, ולצד כל ערך רשום תאריך העדכון ושם העורך.
את הערכים החדשים המתווספים לאתר מדי שבוע כותבים וכותבות חוקרי ספרות וחוקרות ספרות מובילים ומובילות בישראל ומחוצה לה, שלהם/ן היכרות פרשנית אינטימית ומעמיקה עם מושא הכתיבה. האתר מאפשר להוריד ערכים ושאילתות בשלל תצורות, והשימוש בו הוא חופשי. התנאי היחיד להצגת המידע באתר הוא נתינת קרדיט הולם לאתר ולמחברי ומחברות הערכים.<ref>[https://heksherimlexicon.bgu.ac.il/ לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית] - אתר המיזם</ref>
 
את הערכים החדשים המתווספים לאתר מדי שבוע כותביםנכתבים וכותבותעל ידי חוקרי ספרות וחוקרות ספרות מובילים ומובילות בישראל ומחוצה לה, שלהם/ן היכרות פרשנית אינטימית ומעמיקה עם מושא הכתיבה. האתר מאפשר להוריד ערכים ושאילתות בשלל תצורות, והשימוש בו הוא חופשי. התנאי היחיד להצגת המידע באתר הוא נתינת קרדיט הולם לאתר ולמחברי ומחברות הערכים.<ref>[https://heksherimlexicon.bgu.ac.il/ לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית] - אתר המיזם</ref>
העורך הראשי של הלקסיקון המקוון הוא [[יגאל שוורץ]] שערך את המהדורה המודפסת של הלקסיקון עם [[זיסי סתוי]], יו"ר חברי המערכת: [[אבנר הולצמן]]. עורכת הלקסיקון המקוון היא תמר סתר. אתר הלקסיקון מתבסס על תקציב המחקר של [[הקרן הלאומית למדע (ישראל)|הקרן הלאומית למדעים]] שבה זכה שוורץ.
 
העורך הראשי של הלקסיקון המקוון הוא [[יגאל שוורץ]] שערך גם את המהדורה המודפסת של הלקסיקון עם [[זיסי סתוי]], יו"ר חברי המערכת: [[אבנר הולצמן]]. עורכת הלקסיקון המקוון היא תמר סתר. אתר הלקסיקון מתבסס על תקציב המחקר של [[הקרן הלאומית למדע (ישראל)|הקרן הלאומית למדעים]] שבה זכה שוורץ.
 
ניתן למצוא באתר את המידע ה[[ביוגרפיה|ביוגרפי]] וה[[פואטיקה|פואטי]] על כל אחד מהיוצרים והיוצרות המתועדים בו, באמצעות מסננים שיצרו חברי וחברות המערכת. את המידע המצוי בכל אחד מן הערכים מסווג לפי קטגוריות (מסננים), המופיעות בצד הערך עצמו, לפי תוכֵן הערכים בלבד. לקטגוריות אלה אפשר להגיע בחיפוש בסיסי או מתקדם, וכך לגלות דברים רבים על עולם הספרות הישראלית.
שורה 63 ⟵ 65:
 
=== מילות מפתח ===
קיים מאגר רחב של מילות מפתח הקשורות בעיקר לנושאים ולמאפיינים סגנוניים ביצירות של מושאי הערכים, לצד זרמים אומנותיים, מחקריים ו[[אינטלקטואל]]יים שהיוצרים או היוצרות פעלו בתוכם והושפעו מהם. כאןניתן תמצאולמצוא כאן נושאים ותמות הנשנים ביצירות של יוצרים או יוצרות נפרדים, כגון מסע, [[שכול]], עבודה, טבע ואלימותו[[אלימות]]; מרחבים וקהילות, כגון קיבוץ, [[מעברה]], [[יהדות תימן]], [[יהדות פולין]]; זרמים אומנותיים והגותיים, כגון [[אקספרסיוניזם]], [[פוסטמודרניזם]] ו[[מרקסיזם]]; סוגות, כגון [[פרודיה]], [[סאטירה]] ו[[דיסטופיה]]; מקורות תרבותיים רחבים ברקע היצירה או בלשונה, כגון [[תנ"ך|מקרא]], [[תלמוד]], [[מיתולוגיה יוונית]], [[ספרות גרמנית]] ותחומי ידע כגון [[פילוסופיה]] ו[[פסיכולוגיה]]; ואומנויות אחרות המשולבות ביצירות או שהיוצר/ת עסק/ה בהם במקביל, כגון ציור או מוזיקה. המאגר כולל מילות מפתח הנשנות בערכי הלקסיקון, ומשום כך המאגר דינמי, והוא עתיד להתרחב עם שילובם של ערכים חדשים ומידע נוסף.
 
=== קטגוריה בצד הערך שאינה מסנן בלקסיקון ===
שורה 73 ⟵ 75:
לביקורתו של מרגלית הצטרפו ביקורות נוספות שהוטחו בעורכי הלקסיקון בנושא השמטתם או הכללתם של יוצרים נוספים, למשל ביקורתה של [[יעל טבת קלגסבלד]] בעקבות היעדרותו של אביה [[שבתי טבת]] מהלקסיקון.<ref>[[מיה סלע]], [https://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.2362997 הסופרת יעל טבת: מדוע אבי, שבתי טבת, נעדר מלקסיקון הסופרים הישראלים?], באתר [[הארץ]], 30 ביוני 2014.</ref> הובעה גם האשמה של הטיה פוליטית בעריכת הלקסיקון.
 
יגאל שוורץ ענה לטענות אלו, שזכותה של הוועדה להחליט מה היא ספרות יפה, מיהו משורר ומיהו פזמונאי ללא שום קשר להטיה פוליטית. יחד עם זאת, הוא הבטיח שבאתר הדיגיטלי, בו אין הגבלה של מקום, יתרחבו השוליים ויוספו היוצרים החסרים.<ref>[[מיה סלע]], יגאל שוורץ: "[https://www.haaretz.co.il/gallery/literature/1.2361842 קיבלתי איומים על חיי בעקבות דבריו של דן מרגלית]", באתר [[הארץ]], 29 ביוני 2014</ref>
מנגד, המבקר [[אריק גלסנר]], כתב ב[[ידיעות אחרונות]] כי: "חשיבותו הגדולה היא בעיניי סמלית. באופן מוחשי מציג הלקסיקון את הרפובליקה הספרותית הישראלית, כמו מראֶה שהיא קיימת באופן קונקרטי באמצעות אלף עמודיו [...] ככלל, זה מפעל מבורך, שערכו הסמלי אינו פחות מערכו הממשי, כלומר מהמידע העובדתי התמציתי שיש בו על הסופרים שנכנסו בשעריו."<ref>[https://arikglasner.com/2014/07/11/על-לקסיקון-הקשרים-לסופרים-ישראלים/ על לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים] עותק של הטור מידיעות אחרונות כפי שמופיע בבלוג האישי של אריק גלסנר</ref>
 
מנגד, כתב המבקר [[אריק גלסנר]], כתב ב[[ידיעות אחרונות]] כי: "חשיבותו הגדולה היא בעיניי סמלית. באופן מוחשי מציג הלקסיקון את הרפובליקה הספרותית הישראלית, כמו מראֶה שהיא קיימת באופן קונקרטי באמצעות אלף עמודיו [...] ככלל, זה מפעל מבורך, שערכו הסמלי אינו פחות מערכו הממשי, כלומר מהמידע העובדתי התמציתי שיש בו על הסופרים שנכנסו בשעריו."<ref>[https://arikglasner.com/2014/07/11/על-לקסיקון-הקשרים-לסופרים-ישראלים/ על לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים] עותק של הטור מידיעות אחרונות כפי שמופיע בבלוג האישי של אריק גלסנר</ref>
 
במקביל הצביעה טל לוין, העורכת הראשית של אתר [[עכבר העיר]], כי פסילת הלקסיקון על רקע פוליטי מעידה יותר על השיח הישראלי מאשר על הפרויקט עצמו: "לכל עבודה של קאנוניזציה יהיו כנראה מבקרים, ואפשר שחלק מהביקורות אפילו מוצדקות, אלא שהמקרה של לקסיקון הסופרים בא ללמד הרבה יותר על השיח האלים והמתלהם שהתרגלנו בו מאשר על ספרות. הוא רומס באחת מאמץ אקדמי רחב היקף."<ref>טל לוין, [https://www.haaretz.co.il/gallery/night-life/1.3274596 טור עורכת: האלימות שעושה את הביחד], [[עכבר העיר]], [[הארץ]], 3 ביולי 2014</ref>