תיאטרון רומי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תיאטראות
שורה 6:
== מבנה ==
[[קובץ:Roman_theatre_Bosra_edited.jpg|ממוזער|מבט על פנים התיאטרון הרומי ב[[בוסרה]], [[סוריה]]:{{ש}}1. אחורי הקלעים. 2.  אֶכסֶדרָה מאחורי הבמה. 3. ה[[פודיום]], דוכן המקהלה המוגבה. 4. קדמת הבמה. 5. [[פרוסניום]], מקום ההופעה. 6. היציע (cavea), מתחמי ישיבה המופרדים לפי שלושת המעמדות. 7. כניסת האורחים המכובדים. 8. פתח ליציאה מהירה. '']]
תאטראותתיאטראות רומיים נבנו בכל רחבי [[האימפריה הרומית]], מספרד ועד למזרח התיכון. 
 
יש דמיון בין התיאטרון הרומי לבין ה[[אמפיתיאטרון]]. שניהם בנויים מה[[אופוס קמנטיקיום|בטון הרומי]], ושניהם סיפקו לציבור הרחב אפשרות לאירועי בידור והנאה במתחם ציבורי. עם זאת, מדובר בסוגי מבנים שונים, שנועדו לאירועים שונים לחלוטין.  אחד ההבדלים העיקריים הוא ב[[אקוסטיקה]] שאפיינה את התיאטרון הרומי. הבדל זה נועד לשרת את המטרות השונות של המבנים. בעוד שבאמפיתיאטרון התקיימו מרוצים, קרבות בין [[גלדיאטורים]] לבין עצמם, או בין גלדיאטורים לחיות מסוכנות, אירחו התיאטראות הרומיים [[מחזה|מחזות]],  [[מחזמר|pantomimes]], שירת מקהלה, ונאומים לקהל.  ההבדל העיקרי בין השניים הוא במבנה: בניגוד לאמפיתיאטרון, התיאטרון הרומי לא נבנה בצורת היקף מלא (עיגול או אליפסה), והיה לו אזור של "אחורי הקלעים" ואזור של קדמת הבמה. קיומה של במה הסגורה מאחור בקיר, אפשרה אקוסטיקה שלא הייתה קיימת במבנה העגול המלא של האמפי. מעבר לאקוסטיקה, אפשרה קדמת הבמה לשחקנים, לזמרים או לנואמים, לצאת אל הקהל מכיוון אחורי הקלעים, לבחור מתי ברצונם להיראות וכיצד, ולתת את הופעתם, ואף להשתחוות בסיום לכיוון הקהל, שהיה בכיוונים מוגדרים. 
שורה 12:
התיאטראות הרומיים נבנו לרוב בצורה של חצי עיגול, ובאופן דומה בכל רחבי האימפריה, עם הבדלים קלים בהתאם לאזור שבו הם נבנו ולסוג החומר ששימש לבניה. הקיר האחורי שמאחורי הבמה (Scaenae frons) נתמך על ידי עמודים. ה[[פרוסניום]], מקום ההופעה, לא היה מוגבה, אלא מונמך, כך שכל הקהל היה יכול לראותו מכל כיוון. על ה[[פודיום]], הבמה המוגבהת מאחור, עמדה המקהלה, שנתנה את הרקע לדובר בנאום או לשחקנים במחזה. הפרוסניום, מקום ההופעה, הופרד מהקהל היושב על ידי עיטורים מעוצבים, בהם הייתה ניכרת השפעה הלניסטית. הקהל ישב ב[[אודיטוריום]], תחום הישיבה, שהיה חלק בלתי נפרד ממבנה התיאטרון, והייתה בו הפרדה ברורה של הצופים לפי מעמדות.  
[[קובץ:Merida_Roman_Theatre1.jpg|שמאל|ממוזער|התיאטרון הרומי ב[[מרידה (ספרד)|מרידה]], [[ספרד]], המוכר כיום כ[[אתר מורשת עולמית|אתר מורשת עולמי]]]]
[[אודיטוריום|האולם]], בו התאספו הצופים, היה בנוי לעיתים על גבעה קטנה או מדרון, שעליו נבנו מקומות ישיבה מסודרים. אך בניגוד ליוונים, שבנו תאטראותתיאטראות תוך היעזרות במשאבי הטבע, הרומאים נטו לבנות תיאטראות ללא תלות בזמינות של הגבעות, גם בשטח מישורי, והמושבים הוגבהו באופן מלאכותי בעבודות עפר. כל התאטראותהתיאטראות שנבנו בתוך העיר [[רומא]] נבנו בעבודת כפיים ללא היעזרות במבנה הקרקע. האולם לא היה מקורה, אך היו בו סוככים (''vela'') שניתן היה להעלותם ולהשתמש בהם על-מנת להגן משמש חזקה או מגשם.
[[קובץ:Plan_Romeins_theater.gif|ממוזער|תוכנית סטנדרטית של תיאטרון רומי.]]
בתחילה נבנו תאטראותתיאטראות רומיים מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]] , לצורכי פסטיבלים וחגיגות עונתיות, ופורקו בתום השימוש. זאת עקב [[מורטוריום]] (איסור) על בניית תיאטרון כמבנה קבע, איסור שנהג עד שנת 55 לפני הספירה. [[תיאטרון פומפיוס]] היה התיאטרון הראשון ככל הנראה שנבנה מאבן ומלט, והיה צורך לבנות בנוסף אליו מקדש על מנת לעקוף את האיסור. 
 
בתוך העיר רומא שרדו מעט מבנים של תאטראותתיאטראות. הראיות לקיומם נמצאות בשרידים בלבד. מבנה התיאטרון הרומי אמנם מוכר לנו, אך בעיקר מתאטראותמתיאטראות שנבנו מחוץ לרומא. [[התיאטרון הרומי העתיק של אורנז']], במחוז [[אורנז']] בצרפת, הוא אחד התאטראותהתיאטראות הקלאסיים השמורים ביותר, ומהווה הדגמה מוחשית לאופן הבניה של התיאטרון הרומי. קיר החזית, שאורכו 103 מטרים וגובהו 37 מטרים, וכן הבמה (פודיום) נותרו בשלמותם, אם כי ללא ציפוי ה[[שיש]] המקורי. מהתפאורה המקורית נותר מעט. פסל הקיסר אוגוסטוס הועבר אל שקע מרכזי גדול בקיר הבמה, והוא ניצב בו עד היום. עם זאת נגנבו [[עמוד|עמודי האבן]]  שהיו כנראה מפוארים, וכן פסלים נוספים, שהיו בעבר במתחם.
 
== טבלת השוואה בין תיאטרון רומי לאמפיתיאטרון ==