מיזוג אופקים – הבדלי גרסאות

הספר נועד להשיב באופן מעמיק על השאלות; מהם יחסי הגומלין שבין מחשבה מדינית כללית למחשבה מדינית יהודית? האם ניתן להצביע על רעיונות מדיניים (כדוגמת יחסי יחיד-קבוצה, צדק, חירות, שלטון וחוק) בתוככי המחשבה היהודית – הקלאסית והמתחדשת? כיצד מתמזגות סוגיות הגותיות-פוליטיות מן העבר היהודי (הקרוב והרחוק) עם הווה ישראלי מתחדש?{{ש}}קובץ המאמרים שבספר כולל מחקרים מקוריים שמעידים על כך שהזהות היהודית המדינית המתפתחת במדינת ישראל נוצרת ומתפתחת מתוך מפגש בין מחשבה מדינית כללית לבין רבדירובדי עומק הקיימים במסורת היהודית כמו גם בשפה הישראלית הממזגת בתוכה עבר והווה.

2. שותפות מותנית - מחד האלוקים שותף באופן פעיל בעולם הגשמי גם ע"יעל ידי קביעת חוקי טבע וכו', מאידך לאדם יכולת השפעה בהצאם להחלטתו; לדוגמה, לסנהדרין יש אפשרות לעבר את השנה (גם משיקולי נוחות) ואת החודש, ובכך להשפיע על זמני המועדים וכו' – לעיתים באופן שנראה כנוגד את רצון האל כביכול. כלומר, האלוקים קובע את המועדים ותאריכם, אבל האלוקים מאפשר לאדם לקבוע בעצמו מתי ייצא התאריך - ובכך כביכול לקבוע עבור האלוקים מתי יצא יום הדין וכו', תוך 'ניצול פירצה' בחוק האלוקי כביכול עם זאת, במוגל זה נעשה מאמץ להימנע מ'עימות חזיתי' מול רצון האל.{{ש}}

במקביל משווה המאמר תגובת האלוהים למודל השני – עיבור החודש בידי הסנהדרין באופן שנראה כסותר את המציאות שיצר האל, נאמרת למלאכים ומבטאת קבלה ע"יעל ידי האל: "נמלכו בני לעברה מחר", לתגובת האלוקים לדוגמה הקיצונית של המודל השלישי, הקביעה "לא בשמים היא" במעשה 'תנורו של עכנאי', מבטאת גם היא קבלה והסכמה: "חייך [האלוהים] ואמר: נצחוניניצחוני בני, נצחוניניצחוני בני".{{ש}}