תכנון משתף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ וישומיים->יישומיים - תיקון תקלדה בקליק
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארגו\1
שורה 50:
בישראל חוק התכנון והבניה אינו מאפשר באופן סטטוטורי קיום של תכנון משתף. עם זאת, החוק מציע מספר מנגנונים לידוע ושיתוף הציבור בתהליך קבלת החלטות כגון: הודעה על הכנת תוכנית, הודעה לעיתונות על בקשה להקלה או שימוש חורג ופרסום הזכות להגשת התנגדויות. בשנים האחרונות יותר ויותר תהליכים תכנונים עושים מאמץ ליידע ולשתף את הציבור כבר בשלבים הראשונים של התוכנית וזאת במטרה להפחית את מספר התנגדויות לתוכניות ולאפשר את הפקדת התוכנית באופן מהיר יותר. במקביל קיימת עליה בתהליכי התכנון המשתף של משרדי הממשלה השונים והרשויות מקומיות במטרה לקדם תוכניות מתאר ופרויקטים נקודים. המתודה הננקטת בתהליכים אלו אינה אחידה והיא ניתנת לפרשנות על ידי מובילי התהליך<ref>{{צ-מאמר|מחבר=גיבוש מתודולוגיית תכנון משתף בתכנון והקמת תשתיות בנות קיימא|שם=בועז בר אילן|כתב עת=הכנס השנתי של איגוד המתכננים בישראל|קישור=https://www.aepi.org.il/loadedFiles/11-1.pdf|סדרה=|שנת הוצאה=2014|עמ=40}}</ref>.
 
ישנם מספר עמותות ואירגוניםוארגונים העוסקים בנושאי ערים וטבע כגון: "[[החברה להגנת הטבע]], ו[[מרחב - התנועה לעירוניות בישראל|עמותת מרחב]]" העוסקים בשיתוף הציבור אחרי בעיות תכנון ושמירת הטבע בערים ומחוצה להן.
 
=== תכנון הפארק הדמוקרטי-אקולגי קריית ספר ===