מכה מקדימה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: $1אוויר;
שורה 1:
'''מכה מקדימה''' היא מהלומה [[צבא|צבאית]] ש[[מדינה]] אחת מנחיתה על אויבתה, כאשר ברור שזו צפויה לתקוף באופן מיידי. עיתוי התקיפה הצפוי של האויב הוא המבדיל את המכה המקדימה מ[[מלחמת מנע]].
 
ב[[מלחמת ששת הימים]] ישראל התקיפה את [[חיל אוויר|חילות האוירהאוויר]] של [[ארצות ערב]] ("מבצע מוקד" - [[5 ביוני]] [[1967]]) כמכה מקדימה שבוצעה בשל החשש ממתקפה ערבית כוללת. מתקפתו של [[צה"ל]] ב[[חצי האי סיני]] הייתה גם היא בגדר מכה מקדימה, בשל החשש הכבד שהצבא המצרי הגדול שנערך שם ופינוי כוחות ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהיו שם מצביעים בוודאות על הכנות למתקפה מצרית על ישראל. המתקפות בחזית ה[[ירדן|ירדנית]] והסורית נעשו במידה רבה כתגובה לפעולות של האויב ולכן אינן נחשבות כמכה מקדימה.
 
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] (אוקטובר [[1973]]), לאחר שהצטבר מידע רב על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה, נשקלה האפשרות של מכה מקדימה על ידי הפיקוד הבכיר של צה"ל, ומטוסי [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] אף נערכו לכך, אך אפשרות זו נפסלה על ידי הדרג המדיני בשל הרצון שלא להיראות בפני המעצמות ([[ארצות הברית|ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות|ברית המועצות]]) והאו"ם כצד התוקפני. צה"ל הותקף והופתע בעת פריצתה של מלחמת יום הכיפורים ונקלע למצב קשה מאוד שממנו נחלץ רק לאחר אבידות כבדות ומספר ימי לחימה קשים ביותר. ההימנעות ממכה מקדימה עוררה ביקורת קשה ביותר לאחר שהמלחמה הסתיימה ואף שנים רבות לאחר מכן.