גלית דהן קרליבך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 7:
== ביוגרפיה ==
דהן קרליבך נולדה ב[[שדרות]] וגדלה בה, ב[[אשדוד]] וב[[ירושלים]]{{הערה|1={{ישראל היום||שעון הקורונה|793499}}}}. היא למדה [[תסריטאות]] בבית הספר לקולנוע ותקשורת "[[מעלה - בית הספר לטלוויזיה לקולנוע ולאמנויות|מעלה]]". [[סיפור קצר|סיפורים קצרים]], [[מסה (חיבור עיוני)|מסות]], [[מאמר]]ים, [[ביקורת ספרות|ביקורות ספרות]] ו[[שירה]] מפרי עטה התפרסמו באתר האינטרנט "[[ynet]]", בעיתונים "[[הארץ]]", "פנים", "[[מעריב]]" ו"[[מאזניים (כתב עת)|מאזניים]]", וכן בכתב העת הפמיניסטי-אמריקני לילית (Lilith) ובמגזין היהודי-אמריקאי "[[טאבלט (מגזין)|טאבלט]]".
הסיפור "מכונת האנטי-אייג'ינג של טוטו" נרכש על ידי הוצאת Hadley-Rille Books ועתיד להיכלל ב[[אנתולוגיה]] לסיפורי [[פנטסיה]]. הסיפור "לינבר" פורסם באנתולוגיה בגרמניה ובישראל וזכה בתחרות הסיפור הקצר של עיתון "ברלין היום".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://zmanmekomi.com/2015/09/10/אל-תיקח-אותי-לברלין-בבקשה-אל-תיקח-אותי/|כותרת='לינבר' מאת גלית דהן קרליבך, זוכה תחרות הסיפור הקצר של ברלין היום|תאריך=10 בספטמבר 2015}}}}▼
בשנת 2010 ראה אור ספרה הראשון "אחותי כלה והגן נעול", שזכה לשבחי הביקורת.
שורה 25 ⟵ 24:
* זכתה במלגת "פרדס" לסופרים צעירים מטעם [[הספרייה הלאומית]] על ספרה "אחותי כלה והגן נעול" (2010). מתוך נימוקי הוועדה:
::{{ציטוטון|ירושלים היא הרקע והיא הנושא של הספר הצבעוני הזה: הירושלמיות כאן אינה עולם הקדושה המסורתי, אלא אוסף של אמונות, פחדים וסיפורים הקשורים בנשיות, לידה ונישואים. דהן קרליבך יוצרת רומן נשי ודחוס, רווי יצרים והומור המזכיר במקצת את מסגרת המחזה הנודע "[[בית ברנרדה אלבה]]" מאת לורקה, אלא שההומור מוביל אותו למחוזות אחרים. דהן קרליבך מציבה גם ראי מגחך מול מסורת "הבוסתן הספרדי" הפולקלורית הירושלמית ואינה חוסכת ממנה את ביקורתה המושחזת.}}
* הסיפור '''מכונת האנטי-אייג'ינג של טוטו''' זכה במקום שני ב[[פרס עינת]] (2011){{הערה|[http://einat.sf-f.org.il/?p=65 זוכי פרס עינת שנת 2011]}}. הסיפור נרכש על ידי הוצאת Hadley Rille Books כדי להיכלל ב[[אנתולוגיה]] לסיפורי [[פנטסיה]].
* זכתה ב[[פרס היצירה לסופרים עבריים|פרס היצירה לסופרים ומשוררים]] לשנת תשע"ד. מתוך הנימוקים לפרס היצירה לסופרים ומשוררים:
::{{ציטוטון|בין הקולות הצעירים בולט קולה של דהן קרליבך במקוריות שלו, בחופש דמיון ובתעוזה. עלילות ספריה רחוקות מבנאליות, והן נעות במחוזות שאינם מרבים להופיע בספרות העברית. תיאור המחוזות הללו בשום אופן איננו מגויס לביטוי עמדה פוליטית. ניכר שהוא נובע בטבעיות מהסיפור ומהכותבת, ובכל זאת ניתן לומר שדהן קרליבך כותבת ספרות שאיננה בורגנית.}}
▲* הסיפור
* זכתה ב[[תוכנית פולברייט|מלגת פולברייט]] להשתתפות ב[[תוכנית הכתיבה הבינלאומית]] של [[אוניברסיטת איווה]] בארצות הברית (2016).
* ספרה "סוּפה של אליס" נבחר לרשימה הארוכה של פרס ספיר לספרות (2017).{{הערה|{{ישראל היום|עמר לחמנוביץ|פרס ספיר לספרות: פורסמה הרשימה הארוכה|517811|26 בנובמבר 2017}}}}
שורה 76 ⟵ 78:
* {{הארץ||שיר: כולולולולו (הושג מִתווה)|1.5829347|20 בפברואר 2018}}
* {{הארץ||שיר: כְּשֶׁסַּבְתָּא שֶׁלִּי הָפְכָה לְקוֹמוּנִיסְטִית|1.5905109|13 במרץ 2018}}
* [https://alaxon.co.il/article/%D7%90%D7%A8%D7%A5-%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%94/ ארץ כל מסכיה
* {{הארץ||שיר: הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי בְּשַׁבָּת|1.7358216|11 ביוני 2019}}
* פֶּרֶק מִסֵּפֶר – {{דיומא||"זאת אני, איווה" מאת גלית דהן קרליבך|תרבות-ואמנות/345-זאת-אני,-איווה-מאת-גלית-דהן קרליבך|23 ביולי 2020}}
| |||