פרנסואה רבלה – הבדלי גרסאות

'''פרנסואה רבלה''' (ב[[צרפתית]]: '''François Rabelais'''{{כ}}; [[1494]] -– [[9 באפריל]] [[1553]]) היה [[סופר]], [[כומר]], [[רופא]] ו[[משפטן]], [[הומניזם|הומניסט]] ורפורמטור בכל עניין שבו נגע עטו -. חי בימיהם של [[פרנסואה הראשון, מלך צרפת|פרנסואה הראשון]] ו[[אנרי השני, מלך צרפת|אנרי השני]], מלכי [[צרפת]] בתקופת [[הרנסאנס הצרפתי]], ב[[שינון (עיר)|שינון]], [[אנדר ולואר]], צרפת.

בזכות יצירתו המפורסמת, "[[גרגנטואה ופנטגרואל]]", סיפור קורותיה של משפחת הענקים הזללנים והשתיינים ומלחמתם בכוחות השחור והאופל של ה[[סכולסטיקה]] ה[[ימי הביניים|ימי-ביניימית]] וב[[הכנסייה הקתולית|כנסייה הקתולית]], נחשב רבלה ל[[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]] של הצרפתים.

רבלה היה בתחילה [[נזיר]] מתלמד ב[[פרנסיסקניםפרנציסקנים|מסדר הפרנציסקנים]]. מאוחר יותר שהה בפונטניי-לה-קומט, שם למד [[יוונית]] ו[[לטינית]], [[מדע]], [[פילולוגיה]] ו[[משפטים]]. כבר אז היה מפורסם ומוכר בקרב ה[[הומניזם|הומניסטים]] בני דורו. המסדר התנגד לכיוון לימודיו, ורבלה ביקש מה[[אפיפיור]] [[קלמנס השביעי]] לעבור ל[[בנדיקטינים|מסדר הבנדיקטינים]] במלזייס, שם הוא התקבל בחום רב יותר.

מאוחר יותר הוא עזב את ה[[מנזר]] על מנת ללמוד ב[[אוניברסיטה]] של [[פואטייה]] ובאוניברסיטה של [[מונפלייה]]. ב-[[1532]] עבר ל[[ליון]], אחד מהמרכזים האינטלקטואליים של צרפת, שם עסק ב[[רפואה]] וערך חיבורים בלטינית עבור המדפיס [[סבסטיאן גריפיוס]]. כרופא, הוא עסק בזמנו הפנוי בכתיבת פמפלטים הומוריסטיים שהיו ביקורתיים כלפי הסמכות הממוסדת והדגישו את תמיכתו בחירות אישית. החיבורים המהפכניים שלו, למרותאף על פי שהיו סאטיריים, הראו כי הוא הבין היטב את האירועים ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברתי]]ים וה[[פוליטיקה|פוליטיים]] שאירעו בחצי הראשון של ה[[המאה ה-16|מאה ה-16]].

כשהוא כותב תחת [[שם עט]], פרסם ב-[[1532]] את ספרו הראשון, "פנטגרואל", שיהיה גם הראשון בסדרת ה"גרגנטואה" שלו. בספרו, רבלה שר את שבחי ה[[יין|יינות]] בעיר מוצאו, שינון, בתיאורים בסגנון של "אכול ושתה כי מחר נמות". למרות הפופולריות הרבה של "פנטגרואל", גם הספר הזה וגם הספר שאחריו נאסרו לקריאה על ידי ה[[אקדמיה|אקדמאיים]] ב[[סורבון]] בשל הרעיונות הלא-אורתודוקסיים המופיעים בהם. גם [[הכנסייה הקתולית]] אסרה את הספרים בשל יחסו ההומוריסטי למנהגים [[דת]]יים מסוימים. גם ספרו השלישי, שפורסם תחת שמו שלו, נאסר.

עם תמיכתה של משפחת די-בלה החשובה, רבלה קיבל את אישורו של ה[[מלך]] [[פרנסואה הראשון, מלך צרפת|המלך פרנסואה הראשון]] להמשיך ולפרסם את כתביו. לאחר מותו של המלך הזעיפו אליו פנים באליטה האקדמית, והצרפתים הפסיקו את המכירות של ספרו הרביעי.

לאחר מכן נסע רבלה לעיתים קרובות ל[[רומא]] יחד עם הקרדינל ז'אן די-בלה, וחי זמן מה ב[[טורינו]] עם אחיו של די-בלה, גיום. רבלה העביר כנראה חלק מזמנו בסתר, כשהוא מאוים בניסיונות לסמנו כ[[כופרכפירה (אמונה דתיתדת)|כופר]]. רק ההגנה של די-בלה הצילה אותו לאחר האיסור של ספרו על ידי ה[[סורבון]].

מאוחר יותר לימד רבלה רפואה במונטפלייר ב-[[1537]] וב-[[1538]]. ב-[[1547]] התמנה ל[[כומר]] בסט. כריסטוף דה ג'מב, משם הוא פרש לפני מותו ב[[פריז]] ב-[[1553]].

{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:François Rabelais|שם ויקישיתוף=פרנסואה רבלה|ויקיציטוט=פרנסואה רבלה|ויקיטקסט=FR:François Rabelais|שם ויקיטקסט=פרנסואה רבלה {{צרפתית}}|ימין}}