נחל עמל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 10:
לפי מפת [[הקרן לחקר ארץ ישראל|הקרן לחקר ארץ ישראל (PEF)]] מסוף המאה ה-19, נחל עמל היה הרחב ביותר מבין מספר נחלים סמוכים שזרמו מזרחה. באזור שנמצא מזרחית לקיבוץ ניר דוד של היום, היכן שהיום פועלות בריכות הדגים של הקיבוץ, הייתה [[ביצה (סביבה טבעית)|בִּיצָה]] שורצת יתושי [[אנופלס]] נושאי קדחת הביצות - [[מלריה]] עד שחברי הקיבוץ טיפלו בה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1937%2F08%2F30&id=Ar00309&sk=37F4A4E7|הכותב=|כותרת=תל־עמל (עיתון דבר)|אתר=Jpress - ארכיון עיתונות יהודית היסטורית|תאריך=30 באוגוסט 1938}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1946%2F12%2F20&id=Ar01211&sk=DE063942|הכותב=ש. נוסע|כותרת=ניר דויד - חלון למזרח (הארץ)|אתר=Jpress - ארכיון עיתונות יהודית היסטורית|תאריך=20 בדצמבר 1946}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://nirdavid.org.il/viewpage.asp?pagesCatID=5419&MemorialPage=1&Personkey=gf35g3g878878317832168321vx1&siteName=nirdavid|הכותב=|כותרת=דף הנצחה לנוימן שרה ז"ל|אתר=קהילהנט|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.5910463|הכותב=ניר חסון|כותרת=כך קבעה המלריה את גבולות מפת החלוקה|אתר=הארץ|תאריך=16 במרץ 2018}}</ref> לצורך הכשרת היישוב ויצירת תנאי מחיה אפשריים הצליחו חברי הקיבוץ בשלהי [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] לטהר את האזור מהיתושים ולמגר את המחלה על ידי ייבוש הביצה. בהמשך גם בוצע פיתוח סביבתי וצופו מקטעים של דפנות הנחל ב[[בטון]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3803678,00.html|הכותב=|כותרת=טיול בעמקי הצפון: לעולם בעקבות המים|אתר=ynet|תאריך=12 בנובמבר 2009}}</ref>, דבר שהעניק למקטע הנחל העובר בקיבוץ את צבעו ה[[תכלת|תכול]] הייחודי.
 
בסיור שערך [[יצחק בן-דור]] באזור עמק המעיינות ביולי 1937, הוא מתאר את נחל האסי והנחלים שבסביבתו כרחבי ידיים, וככאלה שמאותהמסוגלים אנשיםלהכיל יכוליםבתוכם להכנסמאות בתוכםאנשים. בן-דור מתאר את מערכת ההשקייה שהתקינו בני הקיבוץ וששואבתושואבת מים מנחל האסי. בסמוך לשםלמערכת ההשקייה הוא מתאר כי נמצאת בריכת מים גדולה שפותחה בידי הממשל הבריטי, ומהווה מקוה מימים מעניינותלמעניינות מהסביבההסביבה{{הערה|יצחק בן-דור, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1937%2F07%2F06&id=Ar00300&sk=A599FD53 העליה לטירת צבי], 6 ביולי 1936, בעיתון דבר}}.
 
בתחילת דרכו, ב-1936, התיישבות הקיבוץ הייתה בגדה הדרומית של הנחל. ב-1939 נבנו מבני הבטון הראשונים בגדה הצפונית של הנחל. בשנת 1951 שתי גדות הנחל היו מיושבות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1937%2F08%2F30&id=Ar00309&sk=37F4A4E7|הכותב=|כותרת=תל־עמל (עיתון דבר)|אתר=Jpress - ארכיון עיתונות יהודית היסטורית|תאריך=30 באוגוסט 1937}}</ref>