בחינת הבגרות בהיסטוריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת מקורות, קישורים
תגיות: לבדיקה נוספת עריכה חזותית
שורה 4:
 
החל משנת תשע"ו בתוכנית הרפורמה החדשה ללמידה משמעותית התבטלו השאלונים היסטוריה א' והיסטוריה ב', ושני השאלונים חוברו לשאלון אחד שבו הנושאים הם: בית שני, לאומיות, [[ציונות]], הקמת מדינת ישראל וסוגיות נבחרות בתולדות המדינה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://edu.gov.il/special/Curriculum/High-School/History/Pages/Main-axes.aspx|הכותב=|כותרת=היסטוריה לחטיבה עליונה|אתר=משרד החינוך, פורטל עובדי הוראה|תאריך=}}</ref>. היבחנות בבחינת הבגרות בהיסטוריה מהווה 70% מהציון הכולל הסופי. כמו כן הורד החלק של השואה מן הבגרות וכדי לקבל את 30% הנדרשים לבגרות, על תלמיד לבצע עבודה על נושא השואה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4751053,00.html|הכותב=|כותרת=מיישמים את "70/30": רפורמת הבגרויות מסעירה את התיכונים|אתר=Ynet|תאריך=2016}}</ref>.
 
במשך כשנתיים העבודה נכתבה במסגרת הנושא "מלחמת העולם השנייה והשואה", ומשנת תשפ"א ייבחנו התלמידים על מלחמת העולם השנייה והשואה בבחינת הבגרות, ואילו על הנושאים "ערים וקהילות בימי הביניים" או "בית שני", שעד אז נכללו בבחינת הבגרות, תיכתב העבודה הפנימית. זאת ועוד, לראשונה יורשו התלמידים להשתמש בחומר פתוח בבואם לענות על פרק "מלחמת העולם השנייה והשואה" בבחינת הבגרות כאשר הם יקבלו שעה לצורך מענה על השאלות שבפרק הספציפי. בתום שעה יכניסו התלמידים את חומר העזר לתיקם ויקבלו את שאר פרקי הבחינה - "לאומיות וציונות", "המאבק על הקמת מדינת ישראל" ו"סוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל". משך הבחינה על כל פרקיה, החל משנת תשפ"א - 3 שעות, כאשר עד אז עמד על שעתיים וחצי.
 
==ראו גם==
* [[הוראת ההיסטוריה בישראל]]