דוד אלטשולר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
לפירוש קרא "מצודות דוד" (ולא ''מצודת'' דוד), על שמו, ו"על שם שצדתי פירושים מכמה ספרי אמרי בינה"{{הערה|מתוך הקדמתו לפירושו, זאלקווא תקי"ג.}} - מלשון ציד, כנראה כפרפרזה על הפסוק{{הערה|שמואל ב', פרק ה' פסוק ז'.}} "וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד", שם המילה באה כביטוי למבצר.
הפירוש נדפס לראשונה בשני כרכים בזאלקווא בשנים תקי"ג (1753) – תקי"ד (1754), על ידי ר' דוד הישיש עצמו, אך רק על ספרי [[איוב]], [[משלי]] ו[[תהילים]], לגביהם חש ר' דוד ככל הנראה שהם הקשים ביותר ללימוד; הפירוש לספרים אלו נתקבל היטב בקהל, ובזמן קצר יחסית אזלו העותקים מן השוק. מהדורה שנייה לפירוש זה נדפסה בזאלקווא בשנת תקכ"א. בנו ערך את הפירוש לשאר הספרים מתוך כתביו של אביו המנוח, והדפיסו בצורה מוגמרת ב[[ברלין]], שנתיים לאחר פטירת אביו, בשנת תקל"ב. עליו באו הסכמות גדולי רבני אשכנז (ה"[[שאגת אריה]]" ממיץ, ה"פרדס דוד", [[נפתלי צבי קצנלנבוגן|רבי נפתלי הירש קצינלנבויגן]] רבה של [[פפאלץ]] ועוד). באותה השנה הדפיסו גם ב[[האג]] שב[[הולנד]], עם הסכמות נוספות של רבני הולנד – [[שלמה שלם|ר' שלמה שלם]] רב קהילות הספרדים ב[[אמסטרדם]], [[שאול מאמסטרדם|ר' שאול לווינשטאם]] רב יהודי אשכנז ב[[אמסטרדם]], בעל ה"בנין אריאל", וגיסו [[שאול סג"ל מהאג|ר' שאול הלוי סג"ל]] רבה של האג (שכתב בהסכמתו שפירושי המצודות כבר "נתפשטו בקרב כל ישראל, ... [ו]נתקבלו ברצון בקרב כל ישראל", עוד בזמנו); ולבסוף נדד אל [[ליוורנו]], שלושים שנה לאחר הדפסתו הראשונית של הספר, והוציא לאור את הפירוש בצורה סופית, חלקה ומהודרת בשנים תק"מ – תקמ"ב, כשעליו נוספו גם הסכמות רבני ליוורנו, ביניהם הסכמתו של הרב והמשורר [[ישראל בנימין באסאן|ר' ישראל בנימין באסאן]], בן [[ישעיהו באסאן|ר' ישעיהו באסאן]] [[רב מובהק|רבו המובהק]] של [[הרמח"ל]], וכן זו של [[חיים יוסף דוד אזולאי|הרב החיד"א]].
הפירוש זכה לאהדה רבה עקב היותו ברור ומובן לכל, והתפרסם בכל תפוצות ישראל, כשהוא מודפס שוב ושוב ברוב מהדורות המקרא.
| |||