ח'רבת דווארה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 38:
לטענתו, האתר אינו יכול להיות פלשתי משום שלא נמצאו בו כלים פלישתיים ומשום שהוא נבנה לפני חדירת הפלשיתים להר, ואין סיבה שאתר עם מאפיינים מורכבים כאלה יקום לאחר המלחמה כי לא יהיה בו צורך. עם כך סבר פינקלשטיין כי כי האתר נבנה על ידי שאול במהלך המלחמה נגד הפלישתים. תיאור זה מתאים למיקומו המבודד של האתר בקרבת היישוב [[מכמש]] ולביצוריו המשמעותיים. הוא גם מספק סיבה לעזיבתו במאה ה-10 לפנה"ס, כאשר עברה ליבת היישוב למרכז ההר ולשפלה, ולא היה יותר צורך באתר מבודד ללא בסיס כלכלי.<ref name=":0">Finkelstein (1990), pp. 201–203</ref> [[אברהם פאוסט]] תומך בהצעתו של פינקלשטיין, אך נמנע לקשר את האתר ישירות לשאול, שכן אין שום עדות לכך ששאול אחראי לבניית האתר.<ref>Settlement Patterns and State Formation in Southern Samaria and the Archaeology of Saul, in: C. S. Ehrlich/M.C. White, Saul in Story and Tradition (Tübingen), p. 32.</ref>
 
מנגד, [[נדב נאמן]] שולל את הזיהוי עם אתר ישראלי ודווקא מזהה אותו כאתר פלשתי שנבנה לאחר כיבוש האיזור על ידי הפלשתים, על מנת לבסס את שלטונם. כאמור לעיל, נאמן אינו תומך בסברהבקביעה של פינקלשטיין כי האתר התקיים למשך כמאה שנים. עוד טוען נאמן כי שבר החרס המציג פנים של אריה הוא עדות ממשית לנוכחות פלשתית באתר. ובכל מקרה, טוען נאמן כי מחסור בכלים פלשתיים אינו שולל את הקמת האתר ביוזמה פלשתית (בדומה לבסיסים [[אשור|אשוריים]] שהוקמו בתקופות מאוחרות יותר ובהם לא נמצאו כלים מהסגנון האשורי). מיקומו של האתר מעלה בעיה נוספת, כי לדעת נאמן, אילו הישראלים היו בונים מצודה כי להילחם בפלשתים, הם היו עושים זאת בצידו המערבי של ההר, המשקיף לכיוון ארץ הפלשתים, ולא בצידו המזרחי, המשקיף לעבר הירדן.<ref>Na'aman (2012), pp. 3–5</ref>
 
נאמן הפנה לפסוק מספר שמואל, המספר כי כאשר ניצחו שאול ויונתן את הפלשתים במכמש, הישראלים שהיו לצד הפלשתים ערקו לטובת שאול ויונתן.<ref>שמואל א פרק יד, פסוק כא</ref> נאמן הציע שבח'רבת דווארה יישבו שכירי חרב (אולי קבוצות פורעי חוק המתוארות במקורות חוץ-מקראיים כ"[[חבירו]]") שנשכרו על ידי הפלשתים על מנת לשלוט על לשלוט על האיזור, להתנכל ליישובים הכבושים ולאבטח את הדרך מן ההר ל[[בקעת הירדן]] דרך [[יריחו]]. ייתכן כי הספל עם פרצוף האריה היה שייך למפקדם הפלשתי. אתם שכירי חרב שמרוהתקיימו על הנתיבחשבון המקשרתושבי ביןהסביבה הריהכבושים בנימיןולכן ל[[בקעתבאתר הירדן]]אין דרךעדות [[יריחו]]לפעילות והתקיימוחקלאית. לאחר ניצחון הישראלים על חשבוןהפלשתים, תושבילא הסביבההיה הכבושיםלישראלים כל צורך באתר ולכן הוא ניטש. הצעה זאת מסבירה מדוע באתר רק פריט אחד המקשר אותו לפלשתים, ומוצא עדות בנרטיב המקראי המתאר.<ref>Na'aman (2012), pp. 5–7</ref>
 
=== זיהוי ===