גורדי שחקים בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1-\2, פרויקט, \1-\2, ביניה\1 |
מ הגהה, ניסוח, ויקיזציה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Habursa 2.JPG|שמאל|ממוזער|250px|גורדי שחקים במתחם הבורסה ברמת גן, מבט מצפון מערב. הבניין הימני ביותר הוא [[לאונרדו סיטי טאוור]]]]
[[קובץ:Habursa2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גורדי שחקים ב[[רמת גן]] וב[[תל אביב]]]]
'''גורדי שחקים''' ומגדלים רבי קומות נמצאים
[[גורד שחקים|גורד השחקים]] הראשון בישראל, לפי הגדרת ה"100 מטר" של "המועצה לבניינים גבוהים ובנייה עירונית" [[מגדל שלום מאיר|מגדל שלום]], החזיק שנים ארוכות בתואר "[[גורד השחקים הגבוה בישראל]]" ובמשך מספר שנים אף בתארים "[[גורד השחקים הגבוה באסיה]]" ו"[[גורד השחקים הגבוה במזרח התיכון]]". מאז, בתהליך ארוך שנמשך למעלה מ-40 שנה, וביתר שאת מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20]]
[[מגדל עזריאלי שרונה]] הוא גורד השחקים הגבוה בישראל, המתנשא לגובה של 238.5 מטרים.
==גורד השחקים הגבוה בישראל==
{{ערך מורחב|גורד השחקים הגבוה בישראל}}
עד
==התפתחות גורדי השחקים בישראל==
שורה 19 ⟵ 17:
עד שנות ה-90 נבנו לא מעט רבי קומות גבוהים בישראל, ביניהם [[מגדל אשכול]] ב[[חיפה]], מגדלי דיזנגוף ומגדל גן העיר בתל אביב, חלק ממגדלי [[מתחם הבורסה]] שברמת גן ועוד רבים אחרים; אבל מעטים עברו את סף 100 המטרים ורק ב-1999 נבנה גורד שחקים שעבר את 150 המטרים. עיקר התנופה בבניית גורדי שחקים גבוהים בישראל התרחשה מאמצע שנות ה-90 ועד היום. מתוך רשימת 25 המגדלים הגבוהים בישראל, כולם נבנו החל משנות ה-90, רובם בשנות ה-2000 המאוחרות.
===שנות
במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] הוקמו מספר מבנים גבוהים מוכרים, כמו [[מצודת זאב]], [[בית אל על]] בתל אביב, [[בניין עיריית תל אביב]], בית מנורה, מגדל [[אגד]] בחיפה ומגדל שמשון ב[[בורסת היהלומים הישראלית|בורסת היהלומים]] ברמת גן (שהיה המגדל הראשון מיני רבים באזור זה). בשנת [[1965]] נבנה מגדל שלום במקום בו עמדה הגימנסיה העברית הרצליה. המגדל שימש במשך שנים ארוכות מקור גאווה לישראלים רבים, שראו בו סמל להתקדמות הטכנולוגית בישראל. המגדל זכה גם לביקורת שנים לאחר מכן, עקב מיקומו בלב הנוסטלגי של תל אביב והצורך בהריסת בניין גימנסיה הרצליה לצורך בנייתו.
שורה 27 ⟵ 25:
מגדלי מתחם הבורסה כוללים כיום את מגדל שמשון, מגדל מכבי (די מול) – [[1978]], [[מגדל יהלום]] (הגבוה מבין המגדלים ששייכים ישירות לבורסת היהלומים) – [[1989]], [[לאונרדו סיטי טאוור]] – שנת [[2000]] ו[[מגדל משה אביב]] (מגדל שער העיר), שנפתח בשנת [[2002]]. את תואר המגדל הגבוה במתחם הבורסה וברמת גן בכלל החזיקו חמישה מגדלים שונים מאז תחילת הבנייה לגובה באזור.
===שנות
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] לא נבנה מספר רב של גורדי שחקים, אך הוקמו במהלכן בירושלים ובתל–אביב מספר מלונות גבוהים ובהם (בשמותיהם היום) שרתון מוריה, שרתון תל אביב, קרלטון ו[[דן פנורמה תל אביב|דן פנורמה]]. ב[[ירושלים]], בה הייתה עד שנות השבעים קיימת מדיניות של שמירה על קו רקיע נקי מגורדי שחקים, נבנה [[מלון קראון פלזה ירושלים|מגדל קראון פלאזה]] ([[1973]]) נחשב במשך תקופה ארוכה למגדל הגבוה בעיר, וכן שרתון פלאזה ירושלים.
ב[[חיפה]] הוקם בשנת [[1978]] [[מגדל אשכול]], שבו 30 קומות. המגדל נחשב עד שנת [[2002]] לגבוה ביותר בחיפה בפרט ובצפון הארץ בכלל. כאשר הוקם הוא היה למעשה המגדל הגבוה ביותר בישראל מחוץ לתל אביב. מגדל אשכול, שהוא המגדל הראשי של [[אוניברסיטת חיפה]], היה מגדל ה[[אוניברסיטה]] הגבוה ביבשת [[אסיה]] עד שנת [[1989]], והוא עדיין, תודות למיקומו על הכרמל, המבנה הראשון הנגלה לכל נוסע המגיע לאזור חיפה או [[הקריות]].
===שנות
[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] אופיינו בבנייה גבוהה יותר, אך עדיין מתונה בהשוואה להתפתחות בשנות ה-90. באותו עשור נבנו [[דיזנגוף סנטר]] ומגדליו, [[מגדל דניאל פריש]], [[מגדל מרגנית]] ב[[מחנה רבין|קריה]] שבתל אביב, מגדל [[גן העיר (תל אביב)|גן העיר]], וכן מגדלי פנורמה על [[הכרמל]] בחיפה. באותה עת החלה להתפתח מגמת בנייני מגורים גבוהים, אך התופעה עדיין לא התפשטה באופן רחב כבעשור שלאחר מכן.
שורה 45 ⟵ 43:
=== העשור השני של שנות ה-2000 ===
עם התאוששות הכלכלה העולמית ב-2008 המשך הצמיחה מהעשור הקודם והפחתת רגולציית גובה בידי ממשלות [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ועיריות גוש דן, בעשור השני של שנות ה-2000 החלה תנופת צמיחה בבניית רבי קומות בכלל וגורדי שחקים מעל
בין האזורים שעברו פיתוח מאסיבי
עידוד הציפוף במרכזי הערים על ידי המדינה ורשויות התכנון, כחלק ממגמה כוללת של [[התחדשות עירונית]] בערים, ביחד עם תחבורה ציבורית יעילה יותר ומערכת של רכבת קלה, מביאים להתרבות חסרת תקדים גורדי שחקים בבנייה מסוגים שונים בכל הערים הגדולות ובעיקר בגוש דן לאורך [[העשור השני של המאה ה-21]] ובעתיד הנראה לעין.
===מגמת פיתוח למגורים בלבד===
אחד המאפיינים הבולטים שהחלו להתחזק ולהשפיע לקראת סוף שנות ה-90 ותחילת [[העשור הראשון של המאה ה-21]], הוא בנייתם של גורדי שחקים יוקרתיים למטרות מגורים בלבד. מגדלים אלה נבנים בעיקר באזור תל אביב ורמת גן, ברמת גימור גבוהה, ונועדו לאוכלוסייה האמידה בישראל כתחליף לווילות ב[[פרוור
▲אחד המאפיינים הבולטים שהחלו להתחזק ולהשפיע לקראת סוף שנות ה-90 ותחילת [[העשור הראשון של המאה ה-21]], הוא בנייתם של גורדי שחקים יוקרתיים למטרות מגורים בלבד. מגדלים אלה נבנים בעיקר באזור תל אביב ורמת גן, ברמת גימור גבוהה, ונועדו לאוכלוסייה האמידה בישראל כתחליף לווילות ב[[פרוור|פרוורים]]. המגמה החלה במספר קטן של גורדי שחקים שנבנו למטרה זו, ביניהם [[מגדלי צמרת]] ומגדלים בודדים נוספים, אך ללא ספק שיאה בא לידי ביטוי בבניית [[פארק צמרת]].
פארק צמרת בתל אביב הוא אחד הפרויקטים המשמעותיים והגדולים ביותר בישראל בתחום גורדי השחקים. השכונה, אשר בנייתה החלה בשנת 2005 לאחר שנים רבות של עיכובים בירוקרטיים, נמצאת בין דרך נמיר ל[[נתיבי איילון]]. פרויקט הפיתוח כלל שכונת יוקרה חדשה המורכבת מ-12 רבי קומות וגורדי שחקים בני 30–47 קומות, שייעודם למגורים בלבד. השכונה מאופיינת בשטחי ציבור ופארקים רחבי ידיים. על אף התיאום בתכנון המגדלים והפיתוח הסביבתי, כל מגדל נבנה בדרך כלל על ידי יזם אחר. בניית השכונה חיזקה את מגמת בניית גורדי שחקים למגורים בלבד באזור תל אביב ואף ניתן לראות שכונות דומות, אם כי עדיין לא באותו היקף, בערים נוספות בישראל. מגדל המגורים הגבוה בישראל נכון למאי 2020 הוא מגדל המגורים בפרויקט מידטאון.
שורה 60 ⟵ 57:
פולקלור{{חלונית
|כותרת =
|רוחב=250px
|ניקוד=
|שמאל=כן
שורה 85 ⟵ 82:
* [[אדריכלות ישראלית]]
* [[:קטגוריה:גורדי שחקים|קטגוריית גורדי שחקים]]
* [[:en:List of tallest buildings in the world|רשימה של 300 גורדי השחקים הגבוהים בעולם]] (בוויקיפדיה האנגלית)
== לקריאה נוספת ==
* עידו רוזן
▲* עידו רוזן. '''Tel Aviv Storeys: רבי קומות וגיבורות במטרופולין תל אביב'''. גחליליות: כתב עת לקולנוע וטלוויזיה (1). תל אביב: רסלינג, 2018.
==קישורים חיצוניים==
| |||