ח'רבת דווארה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 45:
 
=== אתר פלשתי ===
מנגד, [[נדב נאמן]] שולל את הזיהוי עם אתר ישראלי ודווקא מזהה אותו כאתר פלשתי שנבנה על מנת לבסס את שלטונם על האיזור. כאמור לעיל, נאמן התנגד לקביעה של פינקלשטיין כי האתר התקיים למשך כמאה שנים. עוד טען נאמן כי שבר החרס המציג פנים של אריה הוא עדות ממשית לנוכחות פלשתית באתר. ובכל מקרה, לדעתו מחסור בכלים פלשתיים אינו שולל את הקמת האתר ביוזמה פלשתית (בדומה לבסיסים [[אשור|אשוריים]] שהוקמו בתקופות מאוחרות יותר ובהם לא נמצאו כלים מהסגנון האשורי). מיקומו של האתר מעלה בעיה נוספת. לדעת נאמן, אילו הישראלים היו בונים מצודה כיכחלק להילחםמהמאבק בפלשתים, הם היו עושים זאת בצידו המערבי של ההר, המשקיף לכיוון ארץ הפלשתים, ולא בצידו המזרחי, המשקיף לעבר הירדן.<ref>Na'aman (2012), pp. 3–5</ref>
 
על אף שנאמן הטיל ספק במהימנותו של הנרטיב המקראי, הוא הפנה לפסוק מספר שמואל, המספר כי כאשר ניצחו שאול ויונתן את הפלשתים במכמש, אנשים "עברים" שהיו לצד הפלשתים ערקו לטובת שאול ויהונתן.<ref>שמואל א פרק יד, פסוק כא</ref> נאמן הציע שבח'רבת דווארה יישבו שכירי חרב (אולי אותם "עברים" הם קבוצות פורעי חוק המתוארות במקורות חוץ-מקראיים כ"[[חבירו|עפירו]]") שנשכרו על ידי הפלשתים על מנת לשלוט על לשלוט על האיזור, להתנכל ליישובים הכבושים ולאבטח את הדרך מן ההר ל[[בקעת הירדן]] דרך [[יריחו]]. ייתכן כי הספל עם פרצוף האריה היה שייך למפקדם הפלשתי. אתם שכירי התקיימו על חשבון תושבי הסביבה הכבושים ולכן באתר אין עדות לפעילות חקלאית. לאחר ניצחון הישראלים על הפלשתים, לא היה לישראלים כל צורך באתר ולכן הוא ניטש. הצעה זאת מסבירה מדוע באתר רק פריט אחד המקשר אותו לפלשתים, ומוצא עדות בנרטיב המקראי המתאר תושבים מהמקום שמשתפים פעולה עם הפלשתים.<ref>Na'aman (2012), pp. 5–7</ref>