נחל עמל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: סידור המקורות בהתאם למידע תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
תיקון הערה והגהה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 10:
לפי מפת [[הקרן לחקר ארץ ישראל|הקרן לחקר ארץ ישראל (PEF)]] מסוף המאה ה-19, נחל עמל היה הרחב ביותר מבין מספר נחלים סמוכים שזרמו מזרחה.
המעיינות בעמק בית שאן בתקופה שלפני הקמת הקיבוץ היו זורמים באופן לא מסודר, מה שלעיתים גרם לחלקים מהם להפוך לביצות{{הערה|ש. נוסע, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1946%2F12%2F20&id=Ar01211&sk=DE063942 ניר דויד - חלון למזרח (הארץ)], 20 בדצמבר 1946}}. מדרומה של תל-שוק (שטח הקיבוץ כיום) הייתה ביצה{{הערה|שם=דבר|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1937%2F08%2F30&id=Ar00309&sk=37F4A4E7|הכותב=|כותרת=תל-עמל (עיתון דבר)|אתר=Jpress – ארכיון עיתונות יהודית היסטורית|תאריך=30 באוגוסט 1937}}}}, שאנשי הקיבוץ פעלו לייבשה. בתקופה זו גם שררה בקיבוץ קדחת, ואנשי הקיבוץ פעלו למגר אותה{{הערה|
בסיור שערך [[יצחק בן-דור]] באזור עמק המעיינות ביולי 1937, הוא מתאר את נחל האסי והנחלים שבסביבתו כרחבי ידיים, וככאלה המסוגלים להכיל בתוכם מאות אנשים. בן-דור מתאר את מערכת ההשקייה שהתקינו בני הקיבוץ ושואבת מים מנחל האסי. בסמוך למערכת ההשקייה הוא מתאר בריכת מים גדולה שפותחה בידי הממשל הבריטי, ומהווה מקוה מים למעניינות הסביבה{{הערה|יצחק בן-דור, [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1937%2F07%2F06&id=Ar00300&sk=A599FD53 העליה לטירת צבי], 6 ביולי 1936, בעיתון דבר}}.
| |||